< תהילים 38 >
מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ | 1 |
A Psalm of David, 'To cause to remember.' Jehovah, in Thy wrath reprove me not, Nor in Thy fury chastise me.
כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ | 2 |
For Thine arrows have come down on me, And Thou lettest down upon me Thy hand.
אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ | 3 |
Soundness is not in my flesh, Because of Thine indignation, Peace is not in my bones because of my sin.
כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ | 4 |
For mine iniquities have passed over my head, As a heavy burden — too heavy for me.
הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ | 5 |
Stunk — become corrupt have my wounds, Because of my folly.
נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ | 6 |
I have been bent down, I have been bowed down — unto excess, All the day I have gone mourning.
כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ | 7 |
For my flanks have been full of drought, And soundness is not in my flesh.
נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ | 8 |
I have been feeble and smitten — unto excess, I have roared from disquietude of heart.
אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ | 9 |
Lord, before Thee [is] all my desire, And my sighing from Thee hath not been hid.
לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ | 10 |
My heart [is] panting, my power hath forsaken me, And the light of mine eyes, Even they are not with me.
אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ | 11 |
My lovers and my friends over-against my plague stand. And my neighbours afar off have stood.
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ | 12 |
And those seeking my soul lay a snare, And those seeking my evil Have spoken mischievous things, And they do deceits meditate all the day.
ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ | 13 |
And I, as deaf, hear not. And as a dumb one who openeth not his mouth.
ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ | 14 |
Yea, I am as a man who heareth not, And in his mouth are no reproofs.
כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ | 15 |
Because for Thee, O Jehovah, I have waited, Thou dost answer, O Lord my God.
כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ | 16 |
When I said, 'Lest they rejoice over me, In the slipping of my foot against me they magnified themselves.
כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ | 17 |
For I am ready to halt, And my pain [is] before me continually.
כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ | 18 |
For mine iniquity I declare, I am sorry for my sin.
ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ | 19 |
And mine enemies [are] lively, They have been strong, and those hating me without cause, Have been multiplied.
ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ | 20 |
And those paying evil for good accuse me, Because of my pursuing good.
אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ | 21 |
Do not forsake me, O Jehovah, My God, be not far from me,
חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ | 22 |
Haste to help me, O Lord, my salvation!