< תהילים 38 >
מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ | 1 |
A Psalm of David for remembrance concerning the Sabbath-day. O Lord, rebuke me not in thy wrath, neither chasten me in thine anger.
כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ | 2 |
For thy weapons are fixed in me, and thou hast pressed thy hand heavily upon me.
אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ | 3 |
For there is no health in my flesh because of thine anger; there is no peace to my bones because of my sins.
כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ | 4 |
For my transgressions have gone over mine head: they have pressed heavily upon me like a weighty burden.
הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ | 5 |
My bruises have become noisome and corrupt, because of my foolishness.
נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ | 6 |
I have been wretched and bowed down continually: I went with a mourning countenance all the day.
כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ | 7 |
For my soul is filled with mockings; and there is no health in my flesh.
נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ | 8 |
I have been afflicted and brought down exceedingly: I have roared for the groaning of my heart.
אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ | 9 |
But all my desire is before thee; and my groaning is not hidden from thee.
לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ | 10 |
My heart is troubled, my strength has failed me; and the light of mine eyes is not with me.
אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ | 11 |
My friends and my neighbours drew near before me, and stood still; and my nearest of kin stood afar off.
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ | 12 |
While they pressed hard upon me that sought my soul: and they that sought my hurt spoke vanities, and devised deceits all the day.
ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ | 13 |
But I, as a deaf man, heard not; and was as a dumb man not opening his mouth.
ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ | 14 |
And I was as a man that hears not, and who has no reproofs in his mouth.
כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ | 15 |
For I hoped in thee, O Lord: thou wilt hear, O Lord my God.
כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ | 16 |
For I said, Lest mine enemies rejoice against me: for when my feet were moved, they spoke boastingly against me.
כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ | 17 |
For I am ready for plagues, and my grief is continually before me.
כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ | 18 |
For I will declare mine iniquity, and be distressed for my sin.
ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ | 19 |
But mine enemies live, and are mightier than I: and they that hate me unjustly are multiplied.
ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ | 20 |
They that reward evil for good slandered me; because I followed righteousness.
אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ | 21 |
Forsake me not, O Lord my God: depart not from me.
חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ | 22 |
Draw nigh to my help, O Lord of my salvation.