לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה׃ | 1 |
לְדָוִד ׀ אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָֽה׃ |
כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ | 2 |
כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃ |
בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃ | 3 |
בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה־טוֹב שְׁכׇן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָֽה׃ |
והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך׃ | 4 |
וְהִתְעַנַּג עַל־יְהֹוָה וְיִֽתֶּן־לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּֽךָ׃ |
גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ | 5 |
גּוֹל עַל־יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶֽׂה׃ |
והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ | 6 |
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃ |
דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ | 7 |
דּוֹם ׀ לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵֽל לוֹ אַל־תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּֽוֹת׃ |
הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃ | 8 |
הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל־תִּתְחַר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃ |
כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ׃ | 9 |
כִּֽי־מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי יְהֹוָה הֵמָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ׃ |
ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו׃ | 10 |
וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל־מְקוֹמוֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃ |
וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃ | 11 |
וַעֲנָוִים יִֽירְשׁוּ־אָרֶץ וְהִֽתְעַנְּגוּ עַל־רֹב שָׁלֽוֹם׃ |
זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ | 12 |
זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּֽיו׃ |
אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ | 13 |
אֲדֹנָי יִשְׂחַק־לוֹ כִּי־רָאָה כִּֽי־יָבֹא יוֹמֽוֹ׃ |
חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ | 14 |
חֶרֶב ׀ פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃ |
חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ | 15 |
חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃ |
טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ | 16 |
טוֹב־מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּֽים׃ |
כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ | 17 |
כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהֹוָֽה׃ |
יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ | 18 |
יוֹדֵעַ יְהֹוָה יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶֽה׃ |
לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ | 19 |
לֹֽא־יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃ |
כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ | 20 |
כִּי רְשָׁעִים ׀ יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהֹוָה כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּֽלוּ׃ |
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ | 21 |
לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵֽן׃ |
כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ | 22 |
כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵֽתוּ׃ |
מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ | 23 |
מֵיְהֹוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּֽץ׃ |
כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו׃ | 24 |
כִּֽי־יִפֹּל לֹֽא־יוּטָל כִּֽי־יְהֹוָה סוֹמֵךְ יָדֽוֹ׃ |
נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃ | 25 |
נַעַר ׀ הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְֽלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃ |
כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ | 26 |
כׇּל־הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָֽה׃ |
סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם׃ | 27 |
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָֽם׃ |
כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ | 28 |
כִּי יְהֹוָה ׀ אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא־יַעֲזֹב אֶת־חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָֽת׃ |
צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה׃ | 29 |
צַדִּיקִים יִֽירְשׁוּ־אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶֽיהָ׃ |
פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ | 30 |
פִּֽי־צַדִּיק יֶהְגֶּה חׇכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּֽט׃ |
תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ | 31 |
תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָֽיו׃ |
צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ | 32 |
צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתֽוֹ׃ |
יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ | 33 |
יְהֹוָה לֹא־יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ׃ |
קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ | 34 |
קַוֵּה אֶל־יְהֹוָה ׀ וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִֽירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶֽה׃ |
ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ | 35 |
רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָֽן׃ |
ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ | 36 |
וַֽיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָֽא׃ |
שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום׃ | 37 |
שְׁמׇר־תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּֽי־אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלֽוֹם׃ |
ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ | 38 |
וּֽפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָֽתָה׃ |
ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ | 39 |
וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהֹוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָֽה׃ |
ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו׃ | 40 |
וַיַּעְזְרֵם יְהֹוָה וַֽיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי־חָסוּ בֽוֹ׃ |