תהילים 37
| לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה׃ | 1 |
(Af David.) Græm dig ikke over Ugerningsmænd, misund ikke dem, der gør Uret!
| כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ | 2 |
Thi hastigt svides de af som Græsset, visner som det friske Grønne.
| בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃ | 3 |
Stol på HERREN og gør det gode, bo i Landet og læg Vind på Troskab,
| והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך׃ | 4 |
da skal du have din Fryd i HERREN, og han skal give dig, hvad dit Hjerte attrår.
| גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ | 5 |
Vælt din Vej på HERREN, stol på ham, så griber han ind
| והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ | 6 |
og fører din Retfærdighed frem som Lyset, din Ret som den klare Dag.
| דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ | 7 |
Vær stille for HERREN og bi på ham, græm dig ej over den, der har Held, over den, der farer med Rænker.
| הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃ | 8 |
Tæm din Harme, lad Vreden fare, græm dig ikke, det volder kun Harm.
| כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ׃ | 9 |
Thi Ugerningsmænd skal ryddes ud, men de, der bier på HERREN, skal arve Landet.
| ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו׃ | 10 |
En liden Stund, og den gudløse er ikke mere; ser du hen til hans Sted, så er han der ikke.
| וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃ | 11 |
Men de sagtmodige skal arve Landet, de fryder sig ved megen Fred.
| זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ | 12 |
Den gudløse vil den retfærdige ilde og skærer Tænder imod ham;
| אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ | 13 |
men Herren, han ler ad ham, thi han ser hans Time komme.
| חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ | 14 |
De gudløse drager Sværdet og spænder Buen for at fælde arm og fattig, for at nedslagte dem, der vandrer ret;
| חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ | 15 |
men Sværdet rammer dem selv i Hjertet, og Buerne brydes sønder og sammen.
| טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ | 16 |
Det lidt, en retfærdig har, er bedre end mange gudløses Rigdom;
| כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ | 17 |
thi de gudløses Arme skal brydes, men HERREN støtter de retfærdige;
| יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ | 18 |
HERREN kender de uskyldiges Dage, deres Arvelod bliver evindelig;
| לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ | 19 |
de beskæmmes ikke i onde Tider, de mættes i Hungerens Dage.
| כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ | 20 |
Thi de gudløse går til Grunde, som Engenes Pragt er HERRENs Fjender, de svinder, de svinder som Røg.
| לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ | 21 |
Den gudløse låner og bliver i Gælden, den retfærdige ynkes og giver;
| כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ | 22 |
de, han velsigner, skal arve Landet, de, han forbander, udryddes.
| מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ | 23 |
Af HERREN stadfæstes Mandens Skridt, når han har Behag i hans Vej;
| כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו׃ | 24 |
om end han snubler, falder han ikke, thi HERREN støtter hans Hånd.
| נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃ | 25 |
Ung har jeg været, og nu er jeg gammel, men aldrig så jeg en retfærdig forladt eller hans Afkom tigge sit Brød;
| כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ | 26 |
han ynkes altid og låner ud, og hans Afkom er til Velsignelse.
| סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם׃ | 27 |
Vig fra ondt og øv godt, så bliver du boende evindelig;
| כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ | 28 |
thi HERREN elsker Ret og svigter ej sine fromme. De onde udslettes for evigt, de gudløses Afkom udryddes;
| צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה׃ | 29 |
de retfærdige arver Landet og skal bo der til evig Tid.
| פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ | 30 |
Den retfærdiges Mund taler Visdom; hans Tunge siger, hvad ret er;
| תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ | 31 |
sin Guds Lov har han i Hjertet, ikke vakler hans Skridt.
| צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ | 32 |
Den gudløse lurer på den retfærdige og står ham efter Livet,
| יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ | 33 |
men, HERREN giver ham ej i hans Hånd og lader ham ikke dømmes for Retten.
| קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ | 34 |
Bi på HERREN og bliv på hans Vej, så skal han ophøje dig til at arve Landet; du skal skue de gudløses Undergang.
| ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ | 35 |
Jeg har set en gudløs trodse, bryste sig som en Libanons Ceder
| ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ | 36 |
men se, da jeg gik der forbi, var han borte; da jeg søgte ham, fandtes han ikke.
| שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום׃ | 37 |
Vogt på Uskyld, læg Vind på Oprigtighed, thi Fredens Mand har en Fremtid;
| ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ | 38 |
men Overtræderne udryddes til Hobe, de gudløses Fremtid går tabt.
| ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ | 39 |
De retfærdiges Frelse kommer fra HERREN, deres Tilflugt i Nødens Stund;
| ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו׃ | 40 |
HERREN hjælper og frier dem, fra de gudløse frier og frelser han dem; thi hos ham har de søgt deres Tilflugt.
