תהילים 35
| לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃ | 1 |
Pleitea, o! Jehová, con mis pleiteantes; pelea con mis peleadores.
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃ | 2 |
Echa mano al escudo y al pavés, y levántate en mi socorro.
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃ | 3 |
Y saca la lanza, y cierra contra mis perseguidores; di a mi alma: Yo soy tu salud.
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃ | 4 |
Y avergüéncense, y confúndanse los que buscan mi alma; vuelvan atrás, y sean avergonzados los que piensan mi mal.
| יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃ | 5 |
Sean como el tamo delante del viento: y el ángel de Jehová el que rempuje.
| יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃ | 6 |
Sea su camino oscuridad y resbaladeros: y el ángel de Jehová el que los persiga.
| כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃ | 7 |
Porque sin causa escondieron para mí el hoyo de su red: sin causa hicieron hoyo a mi alma.
| תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃ | 8 |
Véngale el quebrantamiento que no sepa: y su red que escondió, le prenda: con quebrantamiento caiga en ella.
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃ | 9 |
Y regocíjese mi alma en Jehová: y alégrese en su salud.
| כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃ | 10 |
Todos mis huesos dirán, Jehová, ¿quién como tú? Que escapas al afligido del más fuerte que él: y al pobre y menesteroso del que le roba.
| יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃ | 11 |
Levantáronse testigos falsos: lo que no sabía, me demandaron.
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃ | 12 |
Volviéronme mal por bien, orfandad a mi alma.
| ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃ | 13 |
Y yo, cuando ellos enfermaron, me vestí de saco: afligí con ayuno a mi alma, y mi oración se revolvía en mi seno.
| כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃ | 14 |
Como por mi compañero, como por mi hermano andaba; como el que trae luto por su madre, enlutado me humillaba.
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃ | 15 |
Y en mi cojera se alegraron, y se juntaron: juntáronse sobre mí entristecidos, y yo no lo entendía: me despedazaban, y no cesaban;
| בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃ | 16 |
Con los lisonjeros escarnecedores de escarnio crujiendo sobre mí sus dientes.
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃ | 17 |
Señor, ¿hasta cuándo verás? Haz volver mi alma de sus quebrantamientos, mi única de los leones.
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃ | 18 |
Confesarte he en grande congregación: en pueblo fuerte te alabaré.
| אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃ | 19 |
No se alegren de mí mis enemigos sin porqué: ni los que me aborrecen sin causa, hagan del ojo.
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃ | 20 |
Porque no hablan paz: y contra los mansos de la tierra piensan palabras engañosas.
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃ | 21 |
Y ensancharon sobre mí su boca; dijeron: Hola, hola, nuestros ojos lo han visto.
| ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃ | 22 |
Visto has, o! Jehová, no calles: Señor, no te alejes de mí.
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃ | 23 |
Recuerda, y despierta para mi juicio, Dios mío, y Señor mío, para mi causa.
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃ | 24 |
Júzgame conforme a tu justicia, Jehová, Dios mío, y no se alegren de mí.
| אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃ | 25 |
No digan en su corazón: Hola, nuestra alma. No digan: Deshecho le hemos.
| יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃ | 26 |
Avergüéncense, y sean confundidos a una, los que se alegran de mi mal: vístanse de vergüenza y de confusión, los que se engrandecen contra mí.
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃ | 27 |
Canten, y alégrense los que se huelgan de mi justicia; y digan siempre: Sea ensalzado Jehová, el que ama la paz de su siervo.
| ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃ | 28 |
Y mi lengua hablará de tu justicia; todo el día de tu loor.
