לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃ | 1 |
לְדָוִד ׀ רִיבָה יְהוָה אֶת־יְרִיבַי לְחַם אֶת־לֹֽחֲמָֽי׃ |
החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃ | 2 |
הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃ |
והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃ | 3 |
וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְֽשֻׁעָתֵךְ אָֽנִי׃ |
יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃ | 4 |
יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִֽי׃ |
יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃ | 5 |
יִֽהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי־רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהוָה דּוֹחֶֽה׃ |
יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃ | 6 |
יְֽהִי־דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ יְהוָה רֹדְפָֽם׃ |
כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃ | 7 |
כִּֽי־חִנָּם טָֽמְנוּ־לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִֽׁי׃ |
תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃ | 8 |
תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹֽא־יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר־טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל־בָּֽהּ׃ |
ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃ | 9 |
וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ |
כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃ | 10 |
כָּל עַצְמוֹתַי ׀ תֹּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלֽוֹ׃ |
יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃ | 11 |
יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃ |
ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃ | 12 |
יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִֽׁי׃ |
ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃ | 13 |
וַאֲנִי ׀ בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל־חֵיקִי תָשֽׁוּב׃ |
כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃ | 14 |
כְּרֵֽעַ־כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל־אֵם קֹדֵר שַׁחֽוֹתִי׃ |
ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃ | 15 |
וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְֽנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָֽרְעוּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃ |
בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃ | 16 |
בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּֽימוֹ׃ |
אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃ | 17 |
אֲדֹנָי כַּמָּה תִרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִֽי׃ |
אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃ | 18 |
אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ׃ |
אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃ | 19 |
אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ־עָֽיִן׃ |
כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃ | 20 |
כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי־אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃ |
וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃ | 21 |
וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח ׀ הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵֽינוּ׃ |
ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃ | 22 |
רָאִיתָה יְהוָה אַֽל־תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי אֲל־תִּרְחַק מִמֶּֽנִּי׃ |
העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃ | 23 |
הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַֽאדֹנָי לְרִיבִֽי׃ |
שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃ | 24 |
שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהוָה אֱלֹהָי וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃ |
אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃ | 25 |
אַל־יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל־יֹאמְרוּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃ |
יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃ | 26 |
יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ ׀ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִֽלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַֽמַּגְדִּילִים עָלָֽי׃ |
ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃ | 27 |
יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּֽוֹ׃ |
ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃ | 28 |
וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל־הַיּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃ |