תהילים 35
| לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃ | 1 |
Von David. HERR, hadere mit meinen Haderern, streite mit denen, die wider mich streiten!
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃ | 2 |
Ergreife Schild und Tartsche und erhebe dich, mir zu helfen!
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃ | 3 |
Zücke den Speer und tritt meinen Verfolgern entgegen; sprich zu meiner Seele: Dein Heil bin ich!
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃ | 4 |
Es müssen beschämt und zuschanden werden, die mir nach dem Leben trachten, es sollen zurückweichen und schamrot werden, die mein Unglück wollen.
| יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃ | 5 |
Sie müssen werden wie Spreu vor dem Winde, und der Engel des HERRN vertreibe sie!
| יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃ | 6 |
Ihr Weg sei finster und glatt, und der Engel des HERRN verfolge sie!
| כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃ | 7 |
Denn sie haben mir ohne Ursache ihr Netz gestellt, ohne allen Grund meiner Seele eine Grube gegraben.
| תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃ | 8 |
Möge ihn unversehens Unglück überfallen und das Netz, das er gestellt hat, ihn selber fangen, so daß er ins Verderben hineinfällt.
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃ | 9 |
Aber meine Seele soll sich freuen am HERRN und sich ergötzen an seinem Heil!
| כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃ | 10 |
Alle meine Gebeine sollen sagen: HERR, wer ist dir gleich, der du den Elenden errettest von dem, der ihm zu stark ist, und die Elenden und Armen von dem, der ihn beraubt?
| יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃ | 11 |
Es treten freche Zeugen auf, die mich über Dinge zur Rede stellen, wovon ich nichts weiß.
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃ | 12 |
Sie vergelten Gutes mit Bösem, bringen Vereinsamung über mich!
| ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃ | 13 |
Ich aber bekleidete mich, als sie krank waren, mit einem Sack; ich beugte meine Seele mit Fasten und betete gesenkten Hauptes für sie;
| כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃ | 14 |
ich benahm mich, als wäre es mein Freund, mein Bruder, und ging trauernd gebeugt einher, wie einer, der um seine Mutter leidträgt.
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃ | 15 |
Dennoch freuen sie sich über meinen Fall und rotten sich zusammen; Lästermäuler sammeln sich wider mich, ich weiß nicht warum; sie lästern und schweigen nicht.
| בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃ | 16 |
Mit gottlosen Schmarotzern fletschen sie die Zähne über mich.
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃ | 17 |
O Herr, wie lange willst du zusehen? Befreie meine Seele von ihrem Gebrüll, meine einsame von den Löwen!
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃ | 18 |
Ich will dir danken in der großen Gemeinde, unter zahlreichem Volk will ich dich rühmen.
| אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃ | 19 |
Es sollen sich nicht über mich freuen, die mir unter falschem Vorwand feind sind; meine Hasser sollen vergeblich mit den Augen zwinkern;
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃ | 20 |
denn sie reden nicht zum Frieden, sondern ersinnen Verleumdungen gegen die Stillen im Lande.
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃ | 21 |
Sie sperren ihr Maul weit über mich auf und rufen: «Ha, ha, unser Auge hat's gesehen!»
| ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃ | 22 |
Du hast es auch gesehen, o HERR; schweige nicht! Mein Herr, sei nicht ferne von mir!
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃ | 23 |
Wache auf und wehre dich für mein Recht, mein Gott, für meine Sache, o mein Herr!
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃ | 24 |
Richte mich nach deiner Gerechtigkeit, HERR, mein Gott, daß sie sich nicht freuen dürfen über mich,
| אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃ | 25 |
daß sie nicht sagen können in ihren Herzen: «Ei, es geht ja ganz nach Wunsch; wir haben ihn vertilgt!»
| יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃ | 26 |
Es müssen sich schämen und erröten alle, die sich meines Unglücks freuen; in Scham und Schande müssen sich kleiden, die wider mich großtun.
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃ | 27 |
Aber jauchzen und fröhlich sein sollen alle, die meine Rechtfertigung wünschen; sie sollen immerdar sagen: Der HERR sei hochgelobt, der das Heil seines Knechtes will!
| ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃ | 28 |
Und meine Zunge soll dichten von deiner Gerechtigkeit, allezeit von deinem Ruhm!
