תהילים 34

1 לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי׃

Von David, als er sich vor Abimelech wahnsinnig stellte, / so daß dieser ihn von sich trieb und er wegging.

2 ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו׃

Allzeit will ich Jahwe preisen, / Sein Lob sei stets in meinem Mund.

3 גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו׃

Bei Jahwe soll mein Herz sich rühmen, / Daß Dulder es hören und sich freun.

4 דרשתי את יהוה וענני ומכל מגורותי הצילני׃

Groß achtet mit mir Jahwe, / Laßt uns zusammen seinen Namen erhöhn!

5 הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו׃

Dringend suchte ich Jahwe, er gab mir Antwort: / Aus all meinen Ängsten befreite er mich.

6 זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו׃

Hell leuchtet das Aug, wenn man auf ihn blickt, / Und das Antlitz wird nicht erblassen.

7 חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם׃

Solch ein Dulder ist hier: der rief — / da erhörte ihn Jahwe / Und half ihm aus all seinen Nöten.

8 טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו׃

Ganz nah ist Jahwes Engel den Frommen allen / Und reißt sie aus jeder Gefahr.

9 יראו את יהוה קדשיו כי אין מחסור ליראיו׃

Tastet und seht: wie gütig ist Jahwe! / Heil dem Manne, der zu ihm flieht!

10 כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב׃

Jahwe fürchtet, ihr Heiligen sein! / Denn die ihn fürchten, die trifft kein Mangel.

11 לכו בנים שמעו לי יראת יהוה אלמדכם׃

Karg leben und hungern wohl junge Leun; / Die aber Jahwe suchen, entbehren kein Gut.

12 מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב׃

Liebe Kinder, kommet, höret mir zu! / Jahwe zu fürchten, will ich euch lehren.

13 נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׃

Möchtest du haben langdauerndes Leben, / Zahlreiche Tage, um Glück zu schaun?

14 סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו׃

Nun, dann bewahr deine Zunge vor Bösem / Und deine Lippen vor falschem Wort.

15 עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם׃

Sei fern vom Bösen und tue das Gute, / Suche Frieden und jage ihm nach!

16 פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם׃

Auf Gerechte schauen die Augen Jahwes, / Und seine Ohren hören ihr Schrein.

17 צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם׃

Pein bringt den Frevlern der Zornblick Jahwes: / Von der Erde vertilget er ihr Gedächtnis.

18 קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע׃

Zagend schreien die Frommen, und Jahwe hört: / Aus all ihren Leiden rettet er sie.

19 רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה׃

Kommt Jahwe denen nicht nah, / die zerbrochenen Herzens sind? / Und allen hilft er, deren Geist zerschlagen ist.

20 שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה׃

Reichlich muß der Gerechte leiden, / Aber aus allem befreit ihn Jahwe.

21 תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו׃

Schützend bewahrt er all seine Gebeine, / Daß ihrer nicht eins zerbrochen wird.

22 פודה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל החסים בו׃

Töten wird den Frevler das Unheil, / Büßen müssen die Hasser des Frommen. Jahwe erlöst seiner Knechte Seele, / Und schuldlos bleiben, die zu ihm flehn.