תהילים 32

1 לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

Eine Unterweisung. Von David. Wohl dem, dessen Missetat vergeben, dessen Sünde bedeckt ist!

2 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה׃

Wohl dem Menschen, dem der HERR keine Schuld anrechnet und in dessen Geist keine Falschheit ist!

3 כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃

Als ich es verschweigen wollte, verschmachteten meine Gebeine durch mein täglich Heulen.

4 כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה׃

Denn deine Hand lag Tag und Nacht schwer auf mir, daß mein Saft vertrocknete, wie es im Sommer dürre wird. (Pause)

5 חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃

Da bekannte ich dir meine Sünde und verhehlte meine Missetat nicht; ich sprach: «Ich will dem HERRN meine Übertretung bekennen!» Da vergabst du mir meine Sündenschuld! (Pause)

6 על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו׃

Darum möge jeder Fromme dich bitten zur Zeit, da es zu erlangen ist; denn bei großer Wasserflut gelangt man nicht mehr dazu.

7 אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה׃

Du bist mein Schirm, du wollest mich vor Gefahr behüten, mit Rettungsjubel mich umgeben! (Pause)

8 אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני׃

Ich will dich unterweisen und dir den Weg zeigen, den du wandeln sollst; ich will dich beraten, mein Auge auf dich [richtend].

9 אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך׃

Seid nicht wie Rosse und Maultiere, ohne Verstand, welchen man Zaum und Gebiß anlegen muß, da sie sonst nicht zu dir nahen!

10 רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו׃

Der Gottlose hat viele Plagen; wer aber dem HERRN vertraut, den wird die Güte umfangen.

11 שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב׃

Freuet euch des HERRN und seid fröhlich, ihr Gerechten, und jubelt alle, die ihr aufrichtigen Herzens seid!