תהילים 31
| למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ | 1 |
En Psalm Davids, till att föresjunga. Herre, uppå dig förtröstar jag, låt mig aldrig på skam komma; fräls mig genom dina rättfärdighet.
| הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ | 2 |
Böj din öron till mig, hasteliga hjelp mig; var mig en stark klippa och en borg, att du hjelper mig.
| כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ | 3 |
Ty du äst min klippa och min borg; att du dock för ditt Namns skull mig leda och föra ville;
| תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ | 4 |
Att du ville draga mig utu nätet, som de för mig ställt hafva; ty du äst min starkhet.
| בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ | 5 |
Uti dina händer befaller jag min anda; du hafver mig förlöst, Herre, du trofaste Gud.
| שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ | 6 |
Jag hatar dem som hålla uppå lösaktiga läro; men jag hoppas till Herran.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ | 7 |
Jag fröjdar mig, och är glad öfver dina godhet; att du anser mitt elände, och känner mina själ i nödene.
| ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ | 8 |
Och du öfvergifver mig icke uti fiendans händer; du sätter mina fötter uppå vidt rum.
| חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ | 9 |
Herre, var mig nådelig, ty mig är ångest; mitt ansigte är förfallet för sorgs skull, dertill min själ och min buk.
| כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ | 10 |
Ty mitt lefvande är förtärdt vordet af bedröfvelse, och mine år af suckande; min kraft är igenom mina missgerning förfallen, och min ben äro försmäktade.
| מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ | 11 |
Det går mig så illa, att jag är en stor försmädelse vorden minom grannom, och en styggelse minom kändom; de som mig se på gatone, de fly för mig.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ | 12 |
Jag är förgäten af hjertat, såsom en döder; jag är vorden såsom ett sönderslaget kärile.
| כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ | 13 |
Ty månge försmäda mig illa, så att hvar man skyr vid mig; de rådslå med hvarannan om mig, och akta taga mig lifvet bort.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ | 14 |
Men jag, Herre, hoppas uppå dig, och säger: Du äst min Gud.
| בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ | 15 |
Min tid står i dina händer; hjelp mig utu mina fiendars hand, och ifrå dem som mig förfölja.
| האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ | 16 |
Låt ditt ansigte lysa öfver din tjenare; hjelp mig genom dina godhet.
| יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585) | 17 |
Herre, låt mig icke till skam varda, ty jag åkallar dig; de ogudaktige varde till skam, och tystade i helvete. (Sheol h7585)
| תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ | 18 |
Tystne de falske munnar, som tala emot den rättfärdiga hårdeliga, högmodiga och hånliga.
| מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ | 19 |
Huru stor är din godhet, den du dem, som dig frukta, bevarat hafver; och bevisar dem, som trösta uppå dig, inför menniskors barn!
| תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ | 20 |
Du förgömmer dem hemliga när dig för hvars mans trug; du förskyler dem i hyddone för de trätosamma tungor.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ | 21 |
Lofvad vare Herren, att han mig en underlig godhet bevisat hafver, i enom fastom stad.
| ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ | 22 |
Ty jag sade i mine häpenhet: Jag är bortdrifven ifrå dine ögon; likväl hörde du mine böns röst, då jag till dig ropade.
| אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ | 23 |
Älsker Herran, alle hans helige. Herren bevarar de trogna, och vedergäller dem rikeliga, som högmod öfva.
| חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ | 24 |
Varer tröste och oförfärade, alle I, som Herran förbiden.
