תהילים 31

1 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃

Til sangmesteren; en salme av David. Til dig, Herre, tar jeg min tilflukt. La mig aldri i evighet bli til skamme, frels mig ved din rettferdighet!

2 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃

Bøi ditt øre til mig, skynd dig og redd mig, vær mig et klippevern, en borg til å frelse mig!

3 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃

For du er min klippe og min borg, og for ditt navns skyld vil du føre og lede mig.

4 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃

Du vil føre mig ut av garnet som de lønnlig har lagt for mig; for du er mitt vern.

5 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃

I din hånd overgir jeg min ånd; du forløser mig, Herre, du trofaste Gud.

6 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃

Jeg hater dem som akter på tomme avguder, men jeg, jeg setter min lit til Herren.

7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃

Jeg vil fryde og glede mig over din miskunnhet, at du har sett min elendighet, aktet på min sjels trengsler;

8 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃

du har ikke overgitt mig i fiendehånd, du har satt mine føtter på et rummelig sted.

9 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃

Vær mig nådig, Herre! for jeg er i trengsel; borttæret av sorg er mitt øie, min sjel og mitt legeme.

10 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

For mitt liv svinner bort med sorg, og mine år med sukk; min kraft er brutt for min misgjernings skyld, og mine ben er uttæret.

11 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃

For alle mine fienders skyld er jeg blitt til stor spott for mine naboer og til en skrekk for mine kjenninger; de som ser mig på gaten, flyr for mig.

12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃

Jeg er glemt og ute av hjertet som en død, jeg er blitt som et ødelagt kar.

13 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

For jeg hører baktalelse av mange, redsel fra alle kanter, idet de rådslår sammen imot mig; de lurer på å ta mitt liv.

14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃

Men jeg, jeg setter min lit til dig, Herre! Jeg sier: Du er min Gud.

15 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃

I din hånd er mine tider; redd mig av mine fienders hånd og fra mine forfølgere!

16 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃

La ditt åsyn lyse over din tjener, frels mig ved din miskunnhet!

17 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585)

Herre, la mig ikke bli til skamme! for jeg kaller på dig. La de ugudelige bli til skamme, bli tause i dødsriket! (Sheol h7585)

18 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

La løgnens leber bli målløse, som taler frekt imot den rettferdige med overmot og forakt!

19 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃

Hvor stor din godhet er, som du har gjemt for dem som frykter dig, som du har vist mot dem som tar sin tilflukt til dig, for menneskenes barns øine!

20 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃

Du skjuler dem i ditt åsyns skjul for menneskers sammensvergelser, du gjemmer dem i en hytte for tungers kiv.

21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃

Lovet være Herren! for han har underlig vist sin miskunnhet imot mig i en fast by.

22 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃

Og jeg, jeg sa i min angst: Jeg er revet bort fra dine øine. Dog hørte du mine inderlige bønners røst, da jeg ropte til dig.

23 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃

Elsk Herren, alle I hans fromme! Herren vokter de trofaste og gjengjelder rikelig den som farer overmodig frem.

24 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃

Vær ved godt mot, og eders hjerte være sterkt, alle I som venter på Herren!