< תהילים 31 >

למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ 1
In finem. Psalmus David, pro extasi. [In te, Domine, speravi; non confundar in æternum: in justitia tua libera me.
הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ 2
Inclina ad me aurem tuam; accelera ut eruas me. Esto mihi in Deum protectorem, et in domum refugii, ut salvum me facias:
כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ 3
quoniam fortitudo mea et refugium meum es tu; et propter nomen tuum deduces me et enutries me.
תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ 4
Educes me de laqueo hoc quem absconderunt mihi, quoniam tu es protector meus.
בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ 5
In manus tuas commendo spiritum meum; redemisti me, Domine Deus veritatis.
שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ 6
Odisti observantes vanitates supervacue; ego autem in Domino speravi.
אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ 7
Exsultabo, et lætabor in misericordia tua, quoniam respexisti humilitatem meam; salvasti de necessitatibus animam meam.
ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ 8
Nec conclusisti me in manibus inimici: statuisti in loco spatioso pedes meos.
חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ 9
Miserere mei, Domine, quoniam tribulor; conturbatus est in ira oculus meus, anima mea, et venter meus.
כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ 10
Quoniam defecit in dolore vita mea, et anni mei in gemitibus. Infirmata est in paupertate virtus mea, et ossa mea conturbata sunt.
מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ 11
Super omnes inimicos meos factus sum opprobrium, et vicinis meis valde, et timor notis meis; qui videbant me foras fugerunt a me.
נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ 12
Oblivioni datus sum, tamquam mortuus a corde; factus sum tamquam vas perditum:
כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ 13
quoniam audivi vituperationem multorum commorantium in circuitu. In eo dum convenirent simul adversum me, accipere animam meam consiliati sunt.
ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ 14
Ego autem in te speravi, Domine; dixi: Deus meus es tu;
בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ 15
in manibus tuis sortes meæ: eripe me de manu inimicorum meorum, et a persequentibus me.
האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ 16
Illustra faciem tuam super servum tuum; salvum me fac in misericordia tua.
יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585) 17
Domine, non confundar, quoniam invocavi te. Erubescant impii, et deducantur in infernum; (Sheol h7585)
תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ 18
muta fiant labia dolosa, quæ loquuntur adversus justum iniquitatem, in superbia, et in abusione.
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ 19
Quam magna multitudo dulcedinis tuæ, Domine, quam abscondisti timentibus te; perfecisti eis qui sperant in te in conspectu filiorum hominum!
תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ 20
Abscondes eos in abscondito faciei tuæ a conturbatione hominum; proteges eos in tabernaculo tuo, a contradictione linguarum.
ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ 21
Benedictus Dominus, quoniam mirificavit misericordiam suam mihi in civitate munita.
ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ 22
Ego autem dixi in excessu mentis meæ: Projectus sum a facie oculorum tuorum: ideo exaudisti vocem orationis meæ, dum clamarem ad te.
אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ 23
Diligite Dominum, omnes sancti ejus, quoniam veritatem requiret Dominus, et retribuet abundanter facientibus superbiam.
חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ 24
Viriliter agite, et confortetur cor vestrum, omnes qui speratis in Domino.]

< תהילים 31 >