תהילים 31

1 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃

Dem Vorsänger. Ein Psalm von David. Auf dich, Jehova, traue ich; laß mich nimmer beschämt werden; errette mich in deiner Gerechtigkeit!

2 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃

Neige zu mir dein Ohr, eilends errette mich! Sei mir ein Fels der Zuflucht, ein befestigtes Haus, um mich zu retten!

3 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃

Denn mein Fels und meine Burg bist du; und um deines Namens willen führe mich und leite mich.

4 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃

Ziehe mich aus dem Netze, das sie mir heimlich gelegt haben; denn du bist meine Stärke.

5 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃

In deine Hand befehle ich meinen Geist. Du hast mich erlöst, Jehova, du Gott der Wahrheit!

6 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃

Gehaßt habe ich die, welche auf nichtige Götzen achten, und ich, ich habe auf Jehova vertraut.

7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃

Ich will frohlocken und mich freuen in deiner Güte; denn du hast mein Elend angesehen, hast Kenntnis genommen von den Bedrängnissen meiner Seele,

8 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃

und hast mich nicht überliefert in die Hand des Feindes, hast in weiten Raum gestellt meine Füße.

9 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃

Sei mir gnädig, Jehova! Denn ich bin in Bedrängnis; vor Gram verfällt mein Auge, meine Seele und mein Bauch.

10 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

Denn vor Kummer schwindet mein Leben dahin, und meine Jahre vor Seufzen; meine Kraft wankt durch meine Ungerechtigkeit, und es verfallen meine Gebeine.

11 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃

Mehr als allen meinen Bedrängern bin ich auch meinen Nachbarn zum Hohn geworden gar sehr, und zum Schrecken meinen Bekannten; die auf der Straße mich sehen, fliehen vor mir.

12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃

Meiner ist im Herzen vergessen wie eines Gestorbenen; ich bin geworden wie ein zertrümmertes Gefäß.

13 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

Denn ich habe die Verleumdung vieler gehört, Schrecken ringsum; indem sie zusammen wider mich ratschlagten, sannen sie darauf, mir das Leben zu nehmen.

14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃

Ich aber, ich habe auf dich vertraut, Jehova; ich sagte: Du bist mein Gott!

15 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃

In deiner Hand sind meine Zeiten; errette mich aus der Hand meiner Feinde und von meinen Verfolgern!

16 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃

Laß dein Angesicht leuchten über deinen Knecht, rette mich in deiner Huld!

17 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585)

Jehova, laß mich nicht beschämt werden! Denn ich habe dich angerufen; laß beschämt werden die Gesetzlosen, laß sie schweigen im Scheol! (Sheol h7585)

18 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

Laß verstummen die Lügenlippen, die in Hochmut und Verachtung Freches reden wider den Gerechten!

19 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃

Wie groß ist deine Güte, welche du aufbewahrt hast denen, die dich fürchten, gewirkt für die, die auf dich trauen, angesichts der Menschenkinder!

20 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃

Du verbirgst sie in dem Schirme deiner Gegenwart vor den Verschwörungen der Menschen; du birgst sie in einer Hütte vor dem Gezänk der Zunge.

21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃

Gepriesen sei Jehova! Denn wunderbar hat er seine Güte an mir erwiesen in einer festen Stadt.

22 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃

Ich zwar sagte in meiner Bestürzung: Ich bin abgeschnitten von deinen Augen; dennoch hörtest du die Stimme meines Flehens, als ich zu dir schrie.

23 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃

Liebet Jehova, ihr seine Frommen alle! Die Treuen behütet Jehova, und vergilt reichlich dem, der Hochmut übt.

24 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃

Seid stark, und euer Herz fasse Mut, alle, die ihr auf Jehova harret!