תהילים 31

1 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃

To the chief Musician, A Psalm of David. In thee, O LORD, do I put my trust; let me never be ashamed: deliver me in thy righteousness.

2 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃

Bow down thy ear to me; deliver me speedily: be thou my strong rock, for a house of defense to save me.

3 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃

For thou [art] my rock and my fortress; therefore for thy name's sake lead me, and guide me.

4 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃

Pull me out of the net that they have laid privily for me: for thou [art] my strength.

5 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃

Into thy hand I commit my spirit: thou hast redeemed me, O LORD God of truth.

6 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃

I have hated them that regard lying vanities: but I trust in the LORD.

7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃

I will be glad and rejoice in thy mercy: for thou hast considered my trouble; thou hast known my soul in adversities;

8 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃

And hast not shut me up into the hand of the enemy: thou hast set my foot in a large room.

9 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃

Have mercy upon me, O LORD, for I am in trouble: my eye is consumed with grief, [yes], my soul and my belly.

10 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

For my life is spent with grief, and my years with sighing: my strength faileth because of my iniquity, and my bones are consumed.

11 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃

I was a reproach among all my enemies, but especially among my neighbors, and a fear to my acquaintance: they that saw me without fled from me.

12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃

I am forgotten as a dead man out of mind: I am like a broken vessel.

13 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

For I have heard the slander of many: fear [was] on every side: while they took counsel together against me, they devised to take away my life.

14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃

But I trusted in thee, O LORD: I said, Thou [art] my God.

15 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃

My times [are] in thy hand: deliver me from the hand of my enemies, and from them that persecute me.

16 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃

Make thy face to shine upon thy servant: save me for thy mercies' sake.

17 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585)

Let me not be ashamed, O LORD; for I have called upon thee: let the wicked be ashamed, and let them be silent in the grave. (Sheol h7585)

18 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

Let the lying lips be put to silence; which speak grievous things proudly and contemptuously against the righteous.

19 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃

[Oh] how great [is] thy goodness, which thou hast laid up for them that fear thee; [which] thou hast wrought for them that trust in thee before the sons of men!

20 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃

Thou shalt hide them in the secret of thy presence from the pride of man: thou shalt keep them secretly in a pavilion from the strife of tongues.

21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃

Blessed [be] the LORD: for he hath showed me his wonderful kindness in a strong city.

22 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃

For I said in my haste, I am cut off from before thy eyes: nevertheless thou heardest the voice of my supplications when I cried to thee.

23 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃

O love the LORD, all ye his saints: [for] the LORD preserveth the faithful, and plentifully rewardeth the proud doer.

24 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃

Be of good courage, and he will strengthen your heart, all ye that hope in the LORD.