תהילים 31

1 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃

For the end, a Psalm of David, [an utterance] of extreme fear. O Lord, I have hoped in thee; let me never be ashamed: deliver me in thy righteousness and rescue me.

2 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃

Incline thine ear to me; make haste to rescue me: be thou to me for a protecting God, and for a house of refuge to save me.

3 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃

For thou art my strength and my refuge; and thou shalt guide me for thy name's sake, and maintain me.

4 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃

Thou shalt bring me out of the snare which they have hidden for me; for thou, O Lord, art my defender.

5 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃

Into thine hands I will commit my spirit: thou hast redeemed me, O Lord God of truth.

6 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃

Thou has hated them that idly persist in vanities: but I have hoped in the Lord.

7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃

I will exult and be glad in thy mercy: for thou hast looked upon mine affliction; thou hast saved my soul from distresses.

8 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃

And thou hast not shut me up into the hands of the enemy: thou hast set my feet in a wide place.

9 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃

Pity me, O Lord, for I am afflicted: my eye is troubled with indignation, my soul and by belly.

10 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

For my life is spent with grief, and my years with groanings: my strength has been weakened through poverty, and my bones are troubled.

11 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃

I became a reproach among all mine enemies, but exceedingly so to my neighbours, and a fear to mine acquaintance: they that saw me without fled from me.

12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃

I have been forgotten as a dead man out of mind: I am become as a broken vessel.

13 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

For I heard the slander of many that dwelt round about: when they were gathered together against me, they took counsel to take my life.

14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃

But I hoped in thee, O Lord: I said, Thou art my God.

15 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃

My lots are in thy hands: deliver me from the hand of mine enemies,

16 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃

and from them that persecute me. Make thy face to shine upon thy servant: save me in thy mercy.

17 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585)

O Lord, let me not be ashamed, for I have called upon thee: let the ungodly be ashamed, and brought down to Hades. (Sheol h7585)

18 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

Let the deceitful lips become dumb, which speak iniquity against the righteous with pride and scorn.

19 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃

How abundant is the multitude of thy goodness, O Lord, which thou hast laid up for them that fear thee! thou hast wrought [it] out for them that hope on thee, in the presence of the sons of men.

20 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃

Thou wilt hide them in the secret of thy presence from the vexation of man: thou wilt screen them in a tabernacle from the contradiction of tongues.

21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃

Blessed be the Lord: for he has magnified his mercy in a fortified city.

22 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃

But I said in my extreme fear, I am cast out from the sight of thine eyes: therefore thou didst hearken, O Lord, to the voice of my supplication when I cried to thee.

23 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃

Love the Lord, all ye his saints: for the Lord seeks for truth, and renders [a reward] to them that deal very proudly.

24 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃

Be of good courage, and let your heart be strengthened, all ye that hope in the Lord.