תהילים 22
| למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ | 1 |
In finem, pro susceptione matutina. Psalmus David. [Deus, Deus meus, respice in me: quare me dereliquisti? longe a salute mea verba delictorum meorum.
| אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ | 2 |
Deus meus, clamabo per diem, et non exaudies; et nocte, et non ad insipientiam mihi.
| ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ | 3 |
Tu autem in sancto habitas, laus Israël.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ | 4 |
In te speraverunt patres nostri; speraverunt, et liberasti eos.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ | 5 |
Ad te clamaverunt, et salvi facti sunt; in te speraverunt, et non sunt confusi.
| ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ | 6 |
Ego autem sum vermis, et non homo; opprobrium hominum, et abjectio plebis.
| כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ | 7 |
Omnes videntes me deriserunt me; locuti sunt labiis, et moverunt caput.
| גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ | 8 |
Speravit in Domino, eripiat eum: salvum faciat eum, quoniam vult eum.
| כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ | 9 |
Quoniam tu es qui extraxisti me de ventre, spes mea ab uberibus matris meæ.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ | 10 |
In te projectus sum ex utero; de ventre matris meæ Deus meus es tu:
| אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ | 11 |
ne discesseris a me, quoniam tribulatio proxima est, quoniam non est qui adjuvet.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ | 12 |
Circumdederunt me vituli multi; tauri pingues obsederunt me.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ | 13 |
Aperuerunt super me os suum, sicut leo rapiens et rugiens.
| כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ | 14 |
Sicut aqua effusus sum, et dispersa sunt omnia ossa mea: factum est cor meum tamquam cera liquescens in medio ventris mei.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ | 15 |
Aruit tamquam testa virtus mea, et lingua mea adhæsit faucibus meis: et in pulverem mortis deduxisti me.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ | 16 |
Quoniam circumdederunt me canes multi; concilium malignantium obsedit me. Foderunt manus meas et pedes meos;
| אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ | 17 |
dinumeraverunt omnia ossa mea. Ipsi vero consideraverunt et inspexerunt me.
| יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ | 18 |
Diviserunt sibi vestimenta mea, et super vestem meam miserunt sortem.
| ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ | 19 |
Tu autem, Domine, ne elongaveris auxilium tuum a me; ad defensionem meam conspice.
| הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ | 20 |
Erue a framea, Deus, animam meam, et de manu canis unicam meam.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ | 21 |
Salva me ex ore leonis, et a cornibus unicornium humilitatem meam.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ | 22 |
Narrabo nomen tuum fratribus meis; in medio ecclesiæ laudabo te.
| יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ | 23 |
Qui timetis Dominum, laudate eum; universum semen Jacob, glorificate eum.
| כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ | 24 |
Timeat eum omne semen Israël, quoniam non sprevit, neque despexit deprecationem pauperis, nec avertit faciem suam a me: et cum clamarem ad eum, exaudivit me.
| מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ | 25 |
Apud te laus mea in ecclesia magna; vota mea reddam in conspectu timentium eum.
| יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ | 26 |
Edent pauperes, et saturabuntur, et laudabunt Dominum qui requirunt eum: vivent corda eorum in sæculum sæculi.
| יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ | 27 |
Reminiscentur et convertentur ad Dominum universi fines terræ; et adorabunt in conspectu ejus universæ familiæ gentium:
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ | 28 |
quoniam Domini est regnum, et ipse dominabitur gentium.
| אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ | 29 |
Manducaverunt et adoraverunt omnes pingues terræ; in conspectu ejus cadent omnes qui descendunt in terram.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ | 30 |
Et anima mea illi vivet; et semen meum serviet ipsi.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ | 31 |
Annuntiabitur Domino generatio ventura; et annuntiabunt cæli justitiam ejus populo qui nascetur, quem fecit Dominus.]
