< תהילים 22 >
למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ | 1 |
Dem Vorsänger, nach: “Hindin der Morgenröte”. Ein Psalm von David. Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen, bist fern von meiner Rettung, den Worten meines Gestöhns?
אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ | 2 |
Mein Gott! Ich rufe des Tages, und du antwortest nicht; und des Nachts, und mir wird keine Ruhe.
ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ | 3 |
Doch du bist heilig, der du wohnst unter den Lobgesängen Israels.
בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ | 4 |
Auf dich vertrauten unsere Väter; sie vertrauten, und du errettetest sie.
אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ | 5 |
Zu dir schrieen sie und wurden errettet; sie vertrauten auf dich und wurden nicht beschämt.
ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ | 6 |
Ich aber bin ein Wurm und kein Mann, der Menschen Hohn und der vom Volke Verachtete.
כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ | 7 |
Alle, die mich sehen, spotten meiner; sie reißen die Lippen auf, schütteln den Kopf:
גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ | 8 |
“Er vertraut auf Jehova! Der errette ihn, befreie ihn, weil er Lust an ihm hat!”
כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ | 9 |
Doch du bist es, der mich aus dem Mutterleibe gezogen hat, der mich vertrauen ließ an meiner Mutter Brüsten.
עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ | 10 |
Auf dich bin ich geworfen von Mutterschoße an, von meiner Mutter Leibe an bist du mein Gott.
אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ | 11 |
Sei nicht fern von mir! Denn Drangsal ist nahe, denn kein Helfer ist da.
סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ | 12 |
Viele Farren haben mich umgeben, Stiere von Basan mich umringt;
פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ | 13 |
sie haben ihr Maul wider mich aufgesperrt, gleich einem reißenden und brüllenden Löwen.
כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ | 14 |
Wie Wasser bin ich hingeschüttet, und alle meine Gebeine haben sich zertrennt; wie Wachs ist geworden mein Herz, es ist zerschmolzen inmitten meiner Eingeweide.
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ | 15 |
Meine Kraft ist vertrocknet wie ein Scherben, und meine Zunge klebt an meinem Gaumen; und in den Staub des Todes legst du mich.
כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ | 16 |
Denn Hunde haben mich umgeben, eine Rotte von Übeltätern hat mich umzingelt. Sie haben meine Hände und meine Füße durchgraben;
אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ | 17 |
alle meine Gebeine könnte ich zählen. Sie schauen und sehen mich an;
יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ | 18 |
Sie teilen meine Kleider unter sich, und über mein Gewand werfen sie das Los.
ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ | 19 |
Du aber, Jehova, sei nicht fern! Meine Stärke, eile mir zur Hilfe!
הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ | 20 |
Errette vom Schwert meine Seele, meine einzige von der Gewalt des Hundes;
הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ | 21 |
rette mich aus dem Rachen des Löwen! Ja, du hast mich erhört von den Hörnern der Büffel.
אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ | 22 |
Verkündigen will ich deinen Namen meinen Brüdern; inmitten der Versammlung will ich dich loben.
יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ | 23 |
Ihr, die ihr Jehova fürchtet, lobet ihn; aller Same Jakobs, verherrlichet ihn, und scheuet euch vor ihm, aller Same Israels!
כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ | 24 |
Denn nicht verachtet hat er, noch verabscheut das Elend des Elenden, noch sein Angesicht vor ihm verborgen; und als er zu ihm schrie, hörte er.
מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ | 25 |
Von dir kommt mein Lobgesang in der großen Versammlung; bezahlen will ich meine Gelübde vor denen, die ihn fürchten.
יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ | 26 |
Die Sanftmütigen werden essen und satt werden; es werden Jehova loben, die ihn suchen; euer Herz lebe immerdar.
יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ | 27 |
Es werden eingedenk werden und zu Jehova umkehren alle Enden der Erde; und vor dir werden niederfallen alle Geschlechter der Nationen.
כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ | 28 |
Denn Jehovas ist das Reich, und unter den Nationen herrscht er.
אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ | 29 |
Es essen und fallen nieder alle Fetten der Erde; vor ihm werden sich beugen alle, die in den Staub hinabfahren, und der seine Seele nicht am Leben erhält.
זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ | 30 |
Ein Same wird ihm dienen; er wird dem Herrn als ein Geschlecht zugerechnet werden.
יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ | 31 |
Sie werden kommen und verkünden seine Gerechtigkeit einem Volke, welches geboren wird, daß er es getan hat.