תהילים 22
| למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ | 1 |
To the chief Musician upon Aijeleth Shahar, A Psalm of David. My God, my God, why hast thou forsaken me? [why art thou so far] from helping me, [and from] the words of my roaring?
| אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ | 2 |
O my God, I cry in the day-time, but thou hearest not; and in the night season, and am not silent.
| ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ | 3 |
But thou [art] holy, [O thou] that inhabitest the praises of Israel.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ | 4 |
Our fathers trusted in thee: they trusted, and thou didst deliver them.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ | 5 |
They cried to thee, and were delivered: they trusted in thee, and were not confounded.
| ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ | 6 |
But I [am] a worm, and no man; a reproach of men, and despised by the people.
| כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ | 7 |
All they that see me deride me: they shoot out the lip, they shake the head, [saying],
| גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ | 8 |
He trusted on the LORD [that] he would deliver him: let him deliver him, seeing he delighted in him.
| כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ | 9 |
But thou [art] he that brought me forth into life: thou didst make me hope [when I was] upon my mother's breasts.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ | 10 |
I was cast upon thee from my birth: thou [art] my God from the time I was born.
| אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ | 11 |
Be not far from me; for trouble [is] near; for [there is] none to help.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ | 12 |
Many bulls have compassed me: strong [bulls] of Bashan have beset me round.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ | 13 |
They gaped upon me [with] their mouths, [as] a ravening and a roaring lion.
| כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ | 14 |
I am poured out like water, and all my bones are out of joint: my heart is like wax; it is melted in the midst of my bowels.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ | 15 |
My strength is dried up like a potsherd; and my tongue cleaveth to my jaws; and thou hast brought me into the dust of death.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ | 16 |
For dogs have compassed me: the assembly of the wicked have inclosed me: they pierced my hands and my feet.
| אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ | 17 |
I may number all my bones: they look [and] stare upon me.
| יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ | 18 |
They part my garments among them, and cast lots upon my vesture.
| ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ | 19 |
But be not thou far from me, O LORD: O my strength, haste thee to help me.
| הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ | 20 |
Deliver my soul from the sword; my darling from the power of the dog.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ | 21 |
Save me from the lion's mouth: for thou hast heard me from the horns of the unicorns.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ | 22 |
I will declare thy name to my brethren: in the midst of the congregation will I praise thee.
| יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ | 23 |
Ye that fear the LORD, praise him; all ye the seed of Jacob, glorify him; and fear him, all ye the seed of Israel.
| כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ | 24 |
For he hath not despised nor abhorred the affliction of the afflicted; neither hath he hid his face from him; but when he cried to him, he heard.
| מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ | 25 |
My praise [shall be] of thee in the great congregation: I will pay my vows before them that fear him.
| יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ | 26 |
The meek shall eat and be satisfied: they shall praise the LORD that seek him: your heart shall live for ever.
| יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ | 27 |
All the ends of the world shall remember and turn to the LORD: and all the kindreds of the nations shall worship before thee.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ | 28 |
For the kingdom [is] the LORD'S: and he [is] the governor among the nations.
| אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ | 29 |
All [they that are] fat upon earth shall eat and worship: all they that go down to the dust shall bow before him: and none can keep alive his own soul.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ | 30 |
A seed shall serve him; it shall be accounted to the LORD for a generation.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ | 31 |
They shall come, and shall declare his righteousness to a people that shall be born, that he hath done [this].
