תהילים 22
| למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ | 1 |
Til Sangmesteren; til „Morgenrødens Hind”; en Psalme af David.
| אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ | 2 |
Min Gud, min Gud! hvorfor har du forladt mig, du er fjern fra min Frelse, fra mit Klageskrig.
| ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ | 3 |
Min Gud! jeg raaber om Dagen, og du svarer ikke; og om Natten, og jeg kan ikke være stille.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ | 4 |
Men du er hellig, du, som bor iblandt Israels Lovsange!
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ | 5 |
Vore Fædre forlode sig paa dig; de forlode sig paa dig, og du friede dem.
| ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ | 6 |
Til dig raabte de og frelstes; de forlode sig paa dig, og bleve ikke beskæmmede.
| כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ | 7 |
Men jeg er en Orm og ikke en Mand, Menneskens Spot og Folks Foragt.
| גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ | 8 |
Alle de, som se mig, spotte mig; de vrænge Mund, de ryste med Hovedet:
| כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ | 9 |
„Vælt det paa Herren, han befri ham; han redde ham, efterdi han har Lyst til ham”!
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ | 10 |
Du er dog den, som drog mig af Moders Liv, du lod mig hvile trygt ved min Moders Bryster.
| אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ | 11 |
Paa dig er jeg kastet fra Moders Liv af; du er min Gud fra min Moders Skød.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ | 12 |
Vær ikke langt fra mig, thi Angest er nær; thi der er ingen Hjælper.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ | 13 |
Mange Øksne have omgivet mig; Basans Tyre have omringet mig.
| כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ | 14 |
De oplode deres Gab imod mig som en Løve, der river og brøler.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ | 15 |
Jeg er udøst som Vand, og alle mine Ben adskille sig; mit Hjerte er som Voks, det smelter midt i mit Liv.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ | 16 |
Min Kraft er tørret som et Potteskaar, min Tunge hænger ved mine Gummer, og du lægger mig ned i Dødens Støv.
| אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ | 17 |
Thi Hunde have omgivet mig; de ondes Hob har omringet mig; de have gennemboret mine Hænder og mine Fødder.
| יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ | 18 |
Jeg kan tælle alle mine Ben; de se til, de se paa mig.
| ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ | 19 |
De dele mine Klæder imellem sig og kaste Lod om mit Klædebon.
| הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ | 20 |
Men du, Herre, vær ikke langt borte! min Styrke, skynd dig at hjælpe mig!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ | 21 |
Red min Sjæl fra Sværdet, min eneste fra Hundes Vold!
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ | 22 |
Frels mig fra Løvens Gab og fra Enhjørningens Horn! Du har bønhørt mig.
| יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ | 23 |
Jeg vil forkynde dit Navn for mine Brødre, midt i Forsamlingen vil jeg love dig.
| כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ | 24 |
I, som frygte Herren, lover ham! al Jakobs Sæd, ærer ham! og bæver for ham, al Israels Sæd!
| מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ | 25 |
Thi han har ikke foragtet og ej havt Vederstyggelighed for den elendiges Elendighed og ikke skjult sit Ansigt for ham; men der han raabte til ham, hørte han det.
| יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ | 26 |
Fra dig begynder min Lovsang i en stor Forsamling; jeg vil betale mine Løfter i Paasyn af dem, som frygte ham.
| יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ | 27 |
De sagtmodige skulle æde og mættes, Herren skal prises af dem, som søge ham; eders Hjerter leve altid!
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ | 28 |
Alle Verdens Ender skulle komme det i Hu og omvende sig til Herren; og alle Hedningernes Slægter skulle tilbede for dit Ansigt.
| אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ | 29 |
Thi Riget hører Herren til, og han hersker over Hedningerne.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ | 30 |
Alle mægtige paa Jorden skulle æde og tilbede; for ham skulle alle de bøje sig, som sank i Muld, og den, som ikke kunde holde sin Sjæl i Live.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ | 31 |
Efterkommerne skulle tjene ham; der skal fortælles om Herren til Efterslægten. De skulle komme og forkynde hans Retfærdighed for det Folk, som bliver født; thi han har gjort det.
