< תהילים 22 >

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ 1
Přednímu zpěváku k času jitřnímu, žalm Davidův. Bože můj, Bože můj, pročež jsi mne opustil? Vzdálils se od spasení mého a od slov naříkání mého.
אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ 2
Bože můj, přes celý den volám, a neslyšíš, i v noci, a nemohu se utajiti.
ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ 3
Ty zajisté jsi svatý, zůstávající vždycky k veliké chvále Izraelovi.
בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ 4
V toběť doufali otcové naši, doufali, a vysvobozovals je.
אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ 5
K tobě volávali, a spomáhals jim; v tobě doufali, a nebývali zahanbeni.
ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ 6
Já pak červ jsem, a ne člověk, útržka lidská a povrhel vůbec.
כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ 7
Všickni, kteříž mne vidí, posmívají se mi, ošklebují se, a hlavami potřásají, říkajíce:
גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ 8
Spustiltě se na Hospodina, nechť ho vysvobodí; nechať jej vytrhne, poněvadž se mu v něm zalíbilo.
כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ 9
Ješto ty jsi, kterýž jsi mne vyvedl z života, ustaviv mne v doufání při prsích matky mé.
עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ 10
Na tebeť jsem uvržen od narození svého, od života matky mé Bůh můj ty jsi.
אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ 11
Nevzdalujž se ode mne, nebo ssoužení blízké jest, a nemám spomocníka.
סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ 12
Obkličujíť mne býkové mnozí, silní volové z Bázan obstupují mne.
פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ 13
Otvírají na mne ústa svá, jako lev rozsapávající a řvoucí.
כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ 14
Jako voda rozplynul jsem se, a rozstoupily se všecky kosti mé, a srdce mé jako vosk rozpustilo se u prostřed vnitřností mých.
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ 15
Vyprahla jako střepina síla má, a jazyk můj přilnul k dásním mým, anobrž v prachu smrti položils mne.
כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ 16
Nebo psi obskočili mne, rota zlostníků oblehla mne, zprobijeli ruce mé i nohy mé.
אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ 17
Mohl bych sčísti všecky kosti své, oni pak hledí na mne, a dívají se mi.
יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ 18
Dělí mezi sebou roucha má, a o můj oděv mecí los.
ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ 19
Ale ty, Hospodine, nevzdalujž se, sílo má, přispěj k spomožení mému.
הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ 20
Vychvať od meče duši mou, a z moci psů jedinkou mou.
הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ 21
Zachovej mne od úst lva, a od rohů jednorožcových vyprosť mne.
אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ 22
I budu vypravovati bratřím svým o jménu tvém, u prostřed shromáždění chváliti tě budu, řka:
יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ 23
Kteříž se bojíte Hospodina, chvalte jej, všecko símě Jákobovo ctěte jej, a boj se ho všecka rodino Izraelova.
כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ 24
Nebo nepohrdá, ani se odvrací od trápení ztrápeného, aniž skrývá tváři své od něho, nýbrž když k němu volá, vyslýchá jej.
מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ 25
O tobě chvála má v shromáždění velikém, sliby své plniti budu před těmi, kteříž se bojí tebe.
יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ 26
Jísti budou tiší a nasyceni budou, chváliti budou Hospodina ti, kteříž ho hledají, živo bude srdce vaše na věky.
יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ 27
Rozpomenou a obrátí se k Hospodinu všecky končiny země, a skláněti se budou před ním všecky čeledi národů.
כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ 28
Nebo Hospodinovo jest království, a onť panuje nad národy.
אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ 29
Jísti budou a skláněti se před ním všickni tuční země, jemu se klaněti budou všickni sstupující do prachu, a kteříž duše své nemohou při životu zachovati.
זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ 30
Símě jejich sloužiti mu bude, a přičteno bude ku Pánu v každém věku.
יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ 31
Přijdouť, a lidu, kterýž z nich vyjde, vypravovati budou spravedlnost jeho; nebo ji skutkem vykonal.

< תהילים 22 >