תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Hvarföre vredgas Hedningarna, och folken tala så fåfängt?

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Konungarna på jordene resa sig upp, och herrarna rådslå med hvarannan emot Herran och hans Smorda:

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

Låt oss sönderslita deras bojor, och kasta deras band bort ifrån oss.

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Men den i himmelen bor, begabbar dem, och Herren bespottar dem.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Han skall en gång tala med dem i sine vrede, och med sine grymhet skall han förskräcka dem.

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

Men jag hafver insatt min Konung på mitt helga berg Zion.

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Jag vill om ett sådant sätt predika, som Herren till mig sagt hafver: Du äst min Son, i dag hafver jag födt dig.

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Äska, af mig, så vill jag gifva dig Hedningarna till arfs, och verldenes ändar till egendom.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Du skall sönderslå dem med jernspiro; såsom lerpottor skall du sönderkrossa dem.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

Så låter nu undervisa eder, I Konungar; och låter tukta eder, I domare på jordene.

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Tjener Herranom med fruktan, och fröjder eder med bäfvande.

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Hyller Sonen, att han icke förtörnas, och I förgås på, vägenom; ty hans vrede skall snart begynna att bränna; men salige äro alle de som trösta på honom.