< תהילים 2 >
למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ | 1 |
¿Por qué se amotinan los gentiles, y los pueblos piensan vanidad?
יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ | 2 |
Estarán los reyes de la tierra, y príncipes consultarán unidos contra el SEÑOR, y contra su ungido, diciendo:
ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ | 3 |
Rompamos sus coyundas, y echemos de nosotros sus cuerdas.
יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃ | 4 |
El que mora en los cielos se reirá; El Señor se burlará de ellos.
אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃ | 5 |
Entonces hablará a ellos con su furor, y con su ira los conturbará.
ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃ | 6 |
Y yo envestí mi rey sobre Sion, el monte de mi santidad.
אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃ | 7 |
Yo recitaré el decreto. El SEÑOR me ha dicho: Mi hijo eres tú; yo te engendré hoy.
שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃ | 8 |
Pídeme, y te daré por heredad los gentiles, y por posesión tuya los términos de la tierra.
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃ | 9 |
Los quebrantarás con vara de hierro; como vaso de alfarero los desmenuzarás.
ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃ | 10 |
Y ahora, reyes, entended; admitid castigo, jueces de la tierra.
עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃ | 11 |
Servid al SEÑOR con temor; y alegraos con temblor.
נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃ | 12 |
Besad al Hijo, para que no se enoje, y perezcáis en el camino, cuando se encendiere de aquí a poco su furor. Bienaventurados todos los que en él confían.