תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Διά τι εφρύαξαν τα έθνη και οι λαοί εμελέτησαν μάταια;

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Παρεστάθησαν οι βασιλείς της γης, και οι άρχοντες συνήχθησαν ομού, κατά του Κυρίου, και κατά του χριστού αυτού, λέγοντες,

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

Ας διασπάσωμεν τους δεσμούς αυτών, και ας απορρίψωμεν αφ' ημών τας αλύσεις αυτών.

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Ο καθήμενος εν ουρανοίς θέλει γελάσει· ο Κύριος θέλει εκμυκτηρίσει αυτούς.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Τότε θέλει λαλήσει προς αυτούς εν τη οργή αυτού, και εν τω θυμώ αυτού θέλει συνταράξει αυτούς.

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

Αλλ' εγώ, θέλει ειπεί, έχρισα τον Βασιλέα μου επί Σιών, το όρος το άγιόν μου.

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Εγώ θέλω αναγγείλει το πρόσταγμα· ο Κύριος είπε προς εμέ, Υιός μου είσαι σύ· εγώ σήμερον σε εγέννησα·

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Ζήτησον παρ' εμού, και θέλω σοι δώσει τα έθνη κληρονομίαν σου, και ιδιοκτησίαν σου τα πέρατα της γής·

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

θέλεις ποιμάνει αυτούς εν ράβδω σιδηρά· ως σκεύος κεραμέως θέλεις συντρίψει αυτούς.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

Τώρα λοιπόν, βασιλείς, συνετίσθητε· διδάχθητε, κριταί της γης.

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Δουλεύετε τον Κύριον εν φόβω και αγάλλεσθε εν τρόμω.

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Φιλείτε τον Υιόν, μήποτε οργισθή, και απολεσθήτε εκ της οδού, όταν εξαφθή ταχέως ο θυμός αυτού. Μακάριοι πάντες οι πεποιθότες επ' αυτόν.