תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Warum toben die Heiden und reden die Völker vergeblich?

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Die Könige der Erde stehen zusammen, und die Fürsten verabreden sich wider den HERRN und wider seinen Gesalbten:

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

«Wir wollen ihre Bande zerreißen und ihre Fesseln von uns werfen!»

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Der im Himmel thront, lacht, der HERR spottet ihrer.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Dann wird er zu ihnen reden in seinem Zorn und sie schrecken mit seinem Grimm:

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

«Ich habe meinen König eingesetzt auf Zion, meinem heiligen Berge!»

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Ich will erzählen vom Ratschluß des HERRN; er hat zu mir gesagt: «Du bist mein Sohn, heute habe ich dich gezeugt

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Heische von mir, so will ich dir die Nationen zum Erbe geben und die Enden der Erde zu deinem Eigentum.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Du sollst sie mit eisernem Zepter zerschmettern, wie Töpfergeschirr sie zerschmeißen!»

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

So nehmet nun Verstand an, ihr Könige, und lasset euch warnen, ihr Richter der Erde!

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Dienet dem HERRN mit Furcht und frohlocket mit Zittern.

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Küsset den Sohn, daß er nicht zürne und ihr nicht umkommet auf dem Wege; denn wie leicht kann sein Zorn entbrennen! Wohl allen, die sich bergen bei ihm!