תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Warum toben die Heiden, und die Leute reden so vergeblich?

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Die Könige im Lande lehnen sich auf, und die HERREN ratschlagen miteinander wider den HERRN und seinen Gesalbten:

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

Lasset uns zerreißen ihre Bande und von uns werfen ihre Seile!

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Aber der im Himmel wohnet, lachet ihrer, und der HERR spottet ihrer.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Er wird einst mit ihnen reden in seinem Zorn, und mit seinem Grimm wird er sie schrecken.

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

Aber ich habe meinen König eingesetzt auf meinem heiligen Berg Zion.

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Ich will von einer solchen Weise predigen, daß der HERR zu mir gesagt hat: Du bist mein Sohn, heute hab ich dich gezeuget.

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Heische von mir, so will ich dir die Heiden zum Erbe geben und der Welt Ende zum Eigentum.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Du sollst sie mit einem eisernen Zepter zerschlagen; wie Töpfe sollst du sie zerschmeißen.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

So laßt euch nun weisen, ihr Könige, und laßt euch züchtigen, ihr Richter auf Erden!

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Dienet dem HERRN mit Furcht und freuet euch mit Zittern!

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Küsset den Sohn, daß er nicht zürne und ihr umkommet auf dem Wege; denn sein Zorn wird bald anbrennen. Aber wohl allen, die auf ihn trauen!