תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Warum toben die Nationen und sinnen Eitles die Völkerschaften?

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Es treten auf [O. Warum treten auf usw.] die Könige der Erde, und die Fürsten ratschlagen miteinander wider Jehova und wider seinen Gesalbten:

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

"Lasset uns zerreißen ihre Bande, und von uns werfen ihre Seile!"

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Der im Himmel thront, [O. wohnt] lacht, der Herr spottet [O. wird lachen wird spotten] ihrer.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Dann wird er zu ihnen reden in seinem Zorn, und in seiner Zornglut wird er sie schrecken.

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

"Habe doch ich meinen König gesalbt [O. eingesetzt] auf Zion, meinem heiligen Berge!"

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Vom Beschluß will ich erzählen: Jehova hat zu mir gesprochen: Du bist mein Sohn, heute habe ich dich gezeugt.

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Fordere von mir, und ich will dir zum Erbteil geben die Nationen, und zum Besitztum die Enden der Erde.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Mit eisernem Scepter [O. eisener Zuchtrute] wirst du sie zerschmettern, wie ein Töpfergefäß sie zerschmeißen.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

Und nun, ihr Könige, seid verständig, lasset euch zurechtweisen, ihr Richter der Erde!

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Dienet Jehova mit Furcht, und freuet euch [Eig. frohlocket] mit Zittern!

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Küsset den Sohn, daß er nicht zürne, und ihr umkommet auf dem Wege, wenn nur ein wenig entbrennt [O. denn gar bald möchte entbrennen] sein Zorn. Glückselig alle, die auf ihn trauen! [Eig. Zuflucht zu ihm nehmen, sich in ihm bergen; so überall in den Psalmen]