< תהילים 2 >
למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ | 1 |
Pourquoi les nations ont-elles. frémi, et les peuples médité des choses vaines?
יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ | 2 |
Les rois de la terre se sont levés, et les princes se sont ligués contre le Seigneur et contre son Christ.
ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ | 3 |
Rompons leurs liens, ont-ils dit, et rejetons loin de nous leur joug.
יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃ | 4 |
Celui qui habite dans les cieux se rira d’eux, et le Seigneur se moquera d’eux.
אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃ | 5 |
Alors il leur parlera dans sa colère, et dans sa fureur il les confondra.
ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃ | 6 |
Pour moi, j’ai été établi roi par lui sur Sion, sa montagne sainte, annonçant ses préceptes.
אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃ | 7 |
Le Seigneur m’a dit: Vous êtes mon Fils, c’est moi qui aujourd’hui vous ai engendré.
שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃ | 8 |
Demandez-moi, et je vous donnerai les nations en héritage, et en possession les extrémités de la terre.
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃ | 9 |
Vous les gouvernerez avec une verge de fer, et vous les briserez comme un vase de potier.
ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃ | 10 |
Et maintenant, ô rois, comprenez; instruisez-vous, vous qui jugez la terre.
עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃ | 11 |
Servez le Seigneur dans la crainte, et réjouissez-vous en lui avec tremblement.
נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃ | 12 |
Embrassez la doctrine, de peur que quelque jour le Seigneur ne s’irrite, et que vous ne périssiez hors de la voie de la justice. Lorsque sa colère s’enflammera en un instant, heureux tous ceux qui se confient en lui.