תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Why have nations tumultuously assembled? And do peoples meditate vanity?

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Station themselves do kings of the earth, And princes have been united together, Against Jehovah, and against His Messiah:

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

'Let us draw off Their cords, And cast from us Their thick bands.'

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

He who is sitting in the heavens doth laugh, The Lord doth mock at them.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Then doth He speak unto them in His anger, And in His wrath He doth trouble them:

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

'And I — I have anointed My King, Upon Zion — My holy hill.'

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

I declare concerning a statute: Jehovah said unto me, 'My Son Thou [art], I to-day have brought thee forth.

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Ask of Me and I give nations — thy inheritance, And thy possession — the ends of earth.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Thou dost rule them with a sceptre of iron, As a vessel of a potter Thou dost crush them.'

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

And now, O kings, act wisely, Be instructed, O judges of earth,

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Serve ye Jehovah with fear, And rejoice with trembling.

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Kiss the Chosen One, lest He be angry, And ye lose the way, When His anger burneth but a little, O the happiness of all trusting in Him!