< תהילים 2 >

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 1
Hvorfor fnyser Hedninger, hvi pønser Folkefærd på hvad fåfængt er?
יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 2
Jordens Konger rejser sig, Fyrster samles til Råd mod HERREN og mod hans Salvede:
ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ 3
"Lad os sprænge deres Bånd og kaste Rebene af os!"
יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃ 4
Han, som troner i Himlen, ler, Herren, han spotter dem.
אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃ 5
Så taler han til dem i Vrede, forfærder dem i sin Harme:
ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃ 6
"Jeg har dog indsat min Konge på Zion, mit hellige Bjerg!"
אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃ 7
Jeg kundgør HERRENs Tilsagn. Han sagde til mig: "Du er min Søn, jeg har født dig i Dag!
שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃ 8
Bed mig, og jeg giver dig Hedningefolk til Arv og den vide Jord i Eje;
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃ 9
med Jernspir skal du knuse dem og sønderslå dem som en Pottemagers Kar!"
ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃ 10
Og nu, I Konger, vær kloge, lad eder råde, I Jordens Dommere,
עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃ 11
tjener HERREN i Frygt, fryd jer med Bæven!
נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃ 12
Kysser Sønnen, at ikke han vredes og I forgår! Snart blusset hans Vrede op. Salig hver den, der lider på ham!

< תהילים 2 >