תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Proč se bouří národové, a lidé daremné věci přemyšlují?

2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Sstupují se králové zemští, a knížata se spolu radí proti Hospodinu, a proti pomazanému jeho,

3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

Říkajíce: Roztrhejme svazky jejich, a zavrzme od sebe provazy jejich.

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Ale ten, jenž přebývá v nebesích, směje se, Pán posmívá se jim.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Tehdáž mluviti bude k nim v hněvě svém, a v prchlivosti své předěsí je, řka:

6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

Jáť jsem ustanovil krále svého nad Sionem, horou svatou mou.

7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Vypravovati budu úsudek. Hospodin řekl ke mně: Syn můj ty jsi, já dnes zplodil jsem tě.

8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Požádej mne, a dámť národy, dědictví tvé, a končiny země, vládařství tvé.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Roztlučeš je prutem železným, a jako nádobu hrnčířskou roztříštíš je.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

A protož, králové, nyní srozumějte, vyučujte se, soudcové zemští.

11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Služte Hospodinu v bázni, a veselte se s třesením.

12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Líbejte syna, aby se nerozhněval, a zhynuli byste na cestě, jakž by se jen málo zapálil hněv jeho. Blahoslavení jsou všickni, kteříž doufají v něho.