< תהילים 19 >
למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃ | 1 |
In finem. Psalmus David. Cæli enarrant gloriam Dei, et opera manuum ejus annuntiat firmamentum.
יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת׃ | 2 |
Dies diei eructat verbum, et nox nocti indicat scientiam.
אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם׃ | 3 |
Non sunt loquelæ, neque sermones, quorum non audiantur voces eorum.
בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם׃ | 4 |
In omnem terram exivit sonus eorum, et in fines orbis terræ verba eorum.
והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח׃ | 5 |
In sole posuit tabernaculum suum; et ipse tamquam sponsus procedens de thalamo suo. Exsultavit ut gigas ad currendam viam;
מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו׃ | 6 |
a summo cælo egressio ejus. Et occursus ejus usque ad summum ejus; nec est qui se abscondat a calore ejus.
תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי׃ | 7 |
Lex Domini immaculata, convertens animas; testimonium Domini fidele, sapientiam præstans parvulis.
פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים׃ | 8 |
Justitiæ Domini rectæ, lætificantes corda; præceptum Domini lucidum, illuminans oculos.
יראת יהוה טהורה עומדת לעד משפטי יהוה אמת צדקו יחדו׃ | 9 |
Timor Domini sanctus, permanens in sæculum sæculi; judicia Domini vera, justificata in semetipsa,
הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים׃ | 10 |
desiderabilia super aurum et lapidem pretiosum multum, et dulciora super mel et favum.
גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב׃ | 11 |
Etenim servus tuus custodit ea; in custodiendis illis retributio multa.
שגיאות מי יבין מנסתרות נקני׃ | 12 |
Delicta quis intelligit? ab occultis meis munda me;
גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב׃ | 13 |
et ab alienis parce servo tuo. Si mei non fuerint dominati, tunc immaculatus ero, et emundabor a delicto maximo.
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי׃ | 14 |
Et erunt ut complaceant eloquia oris mei, et meditatio cordis mei in conspectu tuo semper. Domine, adjutor meus, et redemptor meus.