< תהילים 18 >
למנצח לעבד יהוה לדוד אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו מכף כל איביו ומיד שאול ויאמר ארחמך יהוה חזקי׃ | 1 |
(Til sangmesteren. Af HERRENS tjener David, som sang HERREN denne sang, dengang HERREN havde frelst ham af alle hans fjenders og af Sauls hånd. Han sang: ) HERRE, jeg har dig hjerteligt kær, min Styrke!
יהוה סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי׃ | 2 |
HERRE, min Klippe, min Borg. min Befrier, min Gud, mit Bjerg, hvortil jeg tyr, mit Skjold, mit Frelseshorn, mit Værn!
מהלל אקרא יהוה ומן איבי אושע׃ | 3 |
Jeg påkalder HERREN, den Højlovede, og frelses fra mine Fjender.
אפפוני חבלי מות ונחלי בליעל יבעתוני׃ | 4 |
Dødens Reb omsluttede mig, Ødelæggelsens Strømme forfærdede mig,
חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות׃ (Sheol ) | 5 |
Dødsrigets Reb omspændte mig, Dødens Snarer faldt over mig; (Sheol )
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו׃ | 6 |
i min Vånde påkaldte jeg HERREN og råbte til min Gud. Han hørte min Røst fra sin Helligdom, mit Råb fandt ind til hans Ører!
ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ | 7 |
Da rystede Jorden og skjalv, Bjergenes Grundvolde bæved og rysted, thi hans Vrede blussede op.
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ | 8 |
Røg for ud af hans Næse, fortærende Ild af hans Mund, Gløder gnistrede fra ham.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ | 9 |
Han sænkede Himlen, steg ned med Skymulm under sine Fødder;
וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח׃ | 10 |
båret af Keruber fløj han, svæved på Vindens Vinger;
ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים׃ | 11 |
han omgav sig med Mulm som en Bolig, mørke Vandmasser, vandfyldte Skyer.
מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש׃ | 12 |
Fra Glansen foran ham for der Hagl og Ildgløder gennem hans Skyer.
וירעם בשמים יהוה ועליון יתן קלו ברד וגחלי אש׃ | 13 |
HERREN tordnede fra Himlen, den Højeste lod høre sin Røst, Hagl og Ildgløder.
וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם׃ | 14 |
Han udslyngede Pile, adsplittede dem, Lyn i Mængde og skræmmede dem.
ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך׃ | 15 |
Vandenes Bund kom til Syne, Jordens Grundvolde blottedes ved din Trusel, HERRE, for din Vredes Pust.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ | 16 |
Han udrakte Hånden fra det høje og greb mig, drog mig op af de vældige Vande,
יצילני מאיבי עז ומשנאי כי אמצו ממני׃ | 17 |
frelste mig fra mine mægtige Fjender, fra mine Avindsmænd; de var mig for stærke.
יקדמוני ביום אידי ויהי יהוה למשען לי׃ | 18 |
På min Ulykkes Dag faldt de over mig, men HERREN blev mig til Værn.
ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי׃ | 19 |
Han førte mig ud i åbent Land, han frelste mig, thi han havde Behag i mig.
יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי׃ | 20 |
HERREN gengældte mig efter min Retfærd, lønned mig efter mine Hænders Uskyld;
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ | 21 |
thi jeg holdt mig til HERRENs Veje, svigted i Gudløshed ikke min Gud
כי כל משפטיו לנגדי וחקתיו לא אסיר מני׃ | 22 |
hans Bud stod mig alle for Øje, hans Lov skød jeg ikke fra mig.
ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני׃ | 23 |
Ustraffelig var jeg for ham og vogtede mig for Brøde.
וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו׃ | 24 |
HERREN lønned mig efter min Retfærd, mine Hænders Uskyld, som stod ham for Øje!
עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם׃ | 25 |
Du viser dig from mod den fromme, retsindig mod den retsindige,
עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל׃ | 26 |
du viser dig ren mod den rene og vrang mod den svigefulde.
כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל׃ | 27 |
De arme giver du Frelse, hovmodiges Øjne Skam!
כי אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי׃ | 28 |
Ja, min Lampe lader du lyse, HERRE, min Gud opklarer mit Mørke.
כי בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג שור׃ | 29 |
Thi ved din Hjælp søndrer jeg Mure, ved min Guds Hjælp springer jeg over Volde.
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ | 30 |
Fuldkommen er Guds Vej, lutret er HERRENs Ord. Han er et Skjold for alle, der sætter deres Lid til ham.
כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו׃ | 31 |
Ja, hvem er Gud uden HERREN, hvem er en Klippe uden vor Gud,
האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי׃ | 32 |
den Gud, der omgjorded mig med Kraft, jævnede Vejen for mig,
משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני׃ | 33 |
gjorde mine Fødder som Hindens og gav mig Fodfæste på Højene,
מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת נחושה זרועתי׃ | 34 |
oplærte min Hånd til Krig, så mine Arme spændte Kobberbuen!
ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני׃ | 35 |
Du gav mig din Frelses Skjold, din højre støttede mig, din Nedladelse gjorde mig stor;
תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי׃ | 36 |
du skaffede Plads for mine Skridt, mine Ankler vaklede ikke.
ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם׃ | 37 |
Jeg jog mine Fjender, indhentede dem, vendte først om, da de var gjort til intet,
אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי׃ | 38 |
slog dem ned, så de ej kunde rejse sig, men lå faldne under min Fod.
ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי׃ | 39 |
Du omgjorded mig med Kraft til Kampen, mine Modstandere tvang du i Knæ for mig;
ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם׃ | 40 |
du slog mine Fjender på Flugt, mine Avindsmænd rydded jeg af Vejen.
ישועו ואין מושיע על יהוה ולא ענם׃ | 41 |
De råbte, men ingen hjalp, til HERREN, han svared dem ikke.
ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם׃ | 42 |
Jeg knuste dem som Støv for Vinden, fejed dem bort som Gadeskarn.
תפלטני מריבי עם תשימני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדוני׃ | 43 |
Du friede mig af Folkekampe, du satte mig til Folkeslags Høvding; nu tjener mig ukendte Folk;
לשמע אזן ישמעו לי בני נכר יכחשו לי׃ | 44 |
hører de om mig, lyder de mig, Udlandets Sønner kryber for mig;
בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם׃ | 45 |
Udlandets Sønner vansmægter, slæber sig frem af deres Skjul.
חי יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי׃ | 46 |
HERREN lever, højlovet min Klippe, ophøjet være min Frelses Gud,
האל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי׃ | 47 |
den Gud, som giver mig Hævn, tvinger Folkeslag under min Fod
מפלטי מאיבי אף מן קמי תרוממני מאיש חמס תצילני׃ | 48 |
og frier mig fra mine vrede Fjender! Du ophøjer mig over mine Modstandere, fra Voldsmænd frelser du mig.
על כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה׃ | 49 |
HERRE, derfor priser jeg dig blandt Folkene og lovsynger dit Navn,
מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ | 50 |
du, som kraftig hjælper din Konge og viser din Salvede Miskundhed, David og hans Æt evindelig.