< תהילים 17 >
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃ | 1 |
Une prière de David. Seigneur, exauce ma justice; sois attentif à ma demande; prête l'oreille à ma prière; elle ne sort point de lèvres trompeuses.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃ | 2 |
Que mon jugement vienne de ta face; que mes yeux voient des actes de droiture.
בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃ | 3 |
Tu as éprouvé mon cœur, tu l'as visité la nuit, tu m'as éprouvé par le feu, et nulle iniquité n'a été trouvée en moi.
לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃ | 4 |
Afin que ma bouche ne parle pas selon les œuvres des hommes; à cause des paroles de tes lèvres, je me suis maintenu en des voies difficiles.
תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃ | 5 |
Assure mes pas en tes sentiers, de peur que mes pieds ne soient ébranlés.
אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃ | 6 |
J'ai crié, ô mon Dieu, parce que tu m'as déjà écouté; penche vers moi ton oreille, et écoute encore mes paroles.
הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ | 7 |
Montre les merveilles de ta miséricorde, toi qui sauve ceux qui espèrent en toi, de ceux qui résistent à ta droite.
שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃ | 8 |
Garde-moi comme la prunelle de l'œil; abrite-moi sous l'ombre de tes ailes,
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃ | 9 |
Loin de la face des impies qui m'ont affligé; mes ennemis ont environné mon âme.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ | 10 |
Et ont fermé leur entrailles; leur bouche a exhalé l'orgueil.
אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃ | 11 |
Ils m'ont repoussé; ils m'ont assiégé; ils ont résolu de tourner leurs yeux vers la terre.
דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃ | 12 |
Ils m'ont attendu, semblables au lion prêt à saisir sa proie ou au lionceau qui se cache dans son antre.
קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃ | 13 |
Lève-toi, Seigneur, devance-les, et fais-les trébucher; retire mon âme des mains de l'impie, et ton épée, des mains des ennemis de ta droite.
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ | 14 |
Sépare-les, dès leur vie, de la terre promise et du petit nombre; car leur ventre est rempli de choses ravies à tes trésors cachés; ils sont rassasiés de chairs impures, et ils ont laissé leurs restes à leurs petits enfants.
אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃ | 15 |
Pour moi, je paraîtrai devant ta face, avec ma justice; je me rassasierai en contemplant ta gloire.