תהילים 17
| תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃ | 1 |
A prayer of David. Hearken, O Lord of my righteousness, attend to my petition; give ear to my prayer not [uttered] with deceitful lips.
| מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃ | 2 |
Let my judgment come forth from thy presence; let mine eyes behold righteousness.
| בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃ | 3 |
Thou has proved mine heart; thou hast visited [me] by night; thou hast tried me as with fire, and unrighteousness has not been found in me: [I am purposed] that my mouth shall not speak [amiss].
| לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃ | 4 |
As for the works of men, by the words of thy lips I have guarded [myself from] hard ways.
| תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃ | 5 |
Direct my steps in thy paths, that my steps slip not.
| אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃ | 6 |
I have cried, for thou heardest me, O God: incline thine ear to me, and hearken to my words.
| הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ | 7 |
Shew the marvels of thy mercies, thou that savest them that hope in thee.
| שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃ | 8 |
Keep me as the apple of the eye from those that resist thy right hand: thou shalt screen me by the covering of thy wings,
| מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃ | 9 |
from the face of the ungodly that have afflicted me: mine enemies have compassed about my soul.
| חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ | 10 |
They have enclosed [themselves with] their own fat: their mouth has spoken pride.
| אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃ | 11 |
They have now cast me out and compassed me round about: they have set their eyes [so as] to bow them down to the ground.
| דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃ | 12 |
They laid wait for me as a lion ready for prey, and like a lion's whelp dwelling in secret [places].
| קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃ | 13 |
Arise, O Lord, prevent them, and cast them down: deliver my soul from the ungodly: [draw] thy sword,
| ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ | 14 |
because of the enemies of thine hand: O Lord, destroy them from the earth; scatter them in their life, though their belly has been filled with thy hidden [treasures]: they have been satisfied with uncleanness, and have left the remnant [of their possessions] to their babes.
| אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃ | 15 |
But I shall appear in righteousness before thy face: I shall be satisfied when thy glory appears.
