< תהילים 17 >
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃ | 1 |
En Bøn af David. Herre! hør Retfærdighed, giv Agt paa mit Raab, vend Øren til min Bøn, som ikke sker med svigefulde Læber.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃ | 2 |
Lad min Ret udgaa fra dit Ansigt; lad dine Øjne beskue Retskaffenhed.
בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃ | 3 |
Du prøvede mit Hjerte, du besøgte det om Natten, du smeltede mig: Du fandt intet; jeg tænkte, min Mund skal ikke overtræde.
לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃ | 4 |
Med Hensyn paa Menneskenes Gerninger, da har jeg vogtet mig for Røveres Stier efter dine Læbers Ord.
תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃ | 5 |
Mine Skridt holdt sig paa dine Veje, mine Trin rokkedes ikke.
אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃ | 6 |
Jeg raaber til dig; thi du, Gud! bønhører mig; bøj dit Øre til mig, hør min Tale!
הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ | 7 |
Bevis din underfulde Miskundhed, du, som med din højre Haand frelser dem, som tro, fra Modstanderne.
שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃ | 8 |
Bevar mig som Øjestenen, Øjets Datter, skjul mig under dine Vingers Skygge
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃ | 9 |
for de ugudeliges Ansigt, som ødelægge mig, for min Sjæls Fjender, som omringe mig.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ | 10 |
De lukke deres Hjerte til, de tale med deres Mund af Hovmod.
אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃ | 11 |
Hvor vi gaa, have de nu omringet os; deres Øjemed er, at vi maa glide paa Jorden.
דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃ | 12 |
Han er lig en Løve, der higer efter Rov, og lig en ung Løve, der sidder i Skjul.
קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃ | 13 |
Herre! staa op, forekom ham, bøj ham; frels min Sjæl fra den ugudelige ved dit Sværd,
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ | 14 |
fra Folk ved din Haand; Herre! fra Verdens Folk, som have deres Del i Livet, øg hvis Bug du fylder med dine Skatte; deres Børn mættes, og det, som de have tilovers, efterlade de til deres spæde Børn.
אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃ | 15 |
Men jeg skal beskue dit Ansigt i Retfærdighed; jeg skal mættes ved din Skikkelse, naar jeg opvaagner.