< תהילים 147 >
הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ | 1 |
Alleluia. Laudate Dominum quoniam bonus est psalmus: Deo nostro sit iucunda, decoraque laudatio.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ | 2 |
Aedificans Ierusalem Dominus: dispersiones Israelis congregabit.
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ | 3 |
Qui sanat contritos corde: et alligat contritiones eorum.
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ | 4 |
Qui numerat multitudinem stellarum: et omnibus eis nomina vocat.
גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ | 5 |
Magnus Dominus noster, et magna virtus eius: et sapientiae eius non est numerus.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ | 6 |
Suscipiens mansuetos Dominus: humilians autem peccatores usque ad terram.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ | 7 |
Praecinite Domino in confessione: psallite Deo nostro in cithara.
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ | 8 |
Qui operit caelum nubibus: et parat terrae pluviam. Qui producit in montibus foenum: et herbam servituti hominum.
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ | 9 |
Qui dat iumentis escam ipsorum: et pullis corvorum invocantibus eum.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ | 10 |
Non in fortitudine equi voluntatem habebit: nec in tibiis viri beneplacitum erit ei.
רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ | 11 |
Beneplacitum est Domino super timentes eum: et in eis, qui sperant super misericordia eius.
שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ | 12 |
Alleluia. Lauda Ierusalem Dominum: lauda Deum tuum Sion.
כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ | 13 |
Quoniam confortavit seras portarum tuarum: benedixit filiis tuis in te.
השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ | 14 |
Qui posuit fines tuos pacem: et adipe frumenti satiat te.
השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ | 15 |
Qui emittit eloquium suum terrae: velociter currit sermo eius.
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ | 16 |
Qui dat nivem sicut lanam: nebulam sicut cinerem spargit,
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ | 17 |
Mittit crystallum suam sicut buccellas: ante faciem frigoris eius quis sustinebit?
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ | 18 |
Emittet verbum suum, et liquefaciet ea: flabit spiritus eius, et fluent aquae.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ | 19 |
Qui annunciat verbum suum Iacob: iustitias, et iudicia sua Israel.
לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ | 20 |
Non fecit taliter omni nationi: et iudicia sua non manifestavit eis. Alleluia.