< תהילים 147 >
הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ | 1 |
Alleluja. Laudate Dominum, quoniam bonus est psalmus; Deo nostro sit jucunda, decoraque laudatio.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ | 2 |
Ædificans Jerusalem Dominus, dispersiones Israëlis congregabit:
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ | 3 |
qui sanat contritos corde, et alligat contritiones eorum;
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ | 4 |
qui numerat multitudinem stellarum, et omnibus eis nomina vocat.
גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ | 5 |
Magnus Dominus noster, et magna virtus ejus, et sapientiæ ejus non est numerus.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ | 6 |
Suscipiens mansuetos Dominus; humilians autem peccatores usque ad terram.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ | 7 |
Præcinite Domino in confessione; psallite Deo nostro in cithara.
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ | 8 |
Qui operit cælum nubibus, et parat terræ pluviam; qui producit in montibus fœnum, et herbam servituti hominum;
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ | 9 |
qui dat jumentis escam ipsorum, et pullis corvorum invocantibus eum.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ | 10 |
Non in fortitudine equi voluntatem habebit, nec in tibiis viri beneplacitum erit ei.
רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ | 11 |
Beneplacitum est Domino super timentes eum, et in eis qui sperant super misericordia ejus.
שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ | 12 |
Alleluja. Lauda, Jerusalem, Dominum; lauda Deum tuum, Sion.
כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ | 13 |
Quoniam confortavit seras portarum tuarum; benedixit filiis tuis in te.
השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ | 14 |
Qui posuit fines tuos pacem, et adipe frumenti satiat te.
השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ | 15 |
Qui emittit eloquium suum terræ: velociter currit sermo ejus.
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ | 16 |
Qui dat nivem sicut lanam; nebulam sicut cinerem spargit.
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ | 17 |
Mittit crystallum suam sicut buccellas: ante faciem frigoris ejus quis sustinebit?
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ | 18 |
Emittet verbum suum, et liquefaciet ea; flabit spiritus ejus, et fluent aquæ.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ | 19 |
Qui annuntiat verbum suum Jacob, justitias et judicia sua Israël.
לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ | 20 |
Non fecit taliter omni nationi, et judicia sua non manifestavit eis. Alleluja.