< תהילים 147 >

הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ 1
Lobet Jehova! [Hallelujah!] denn es ist gut, unseren Gott zu besingen; denn es ist lieblich, es geziemt sich Lobgesang.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ 2
Jehova baut Jerusalem, die Vertriebenen Israels sammelt er.
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ 3
Der da heilt, die zerbrochenen Herzens sind, und ihre Wunden verbindet;
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ 4
Der da zählt die Zahl der Sterne, sie alle nennt mit Namen.
גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ 5
Groß ist unser Herr, und groß [O. reich] an Macht; seiner Einsicht ist kein Maß. [Eig. keine Zahl]
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ 6
Jehova hält aufrecht die Elenden; er erniedrigt bis zur Erde die Gesetzlosen.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ 7
Stimmet Jehova einen Lobgesang [O. Danklied] an, singet Psalmen unserem Gott mit der Laute!
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ 8
Ihm, der die Himmel mit Wolken bedeckt, der Regen bereitet für die Erde, der Gras sprossen läßt auf den Bergen;
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ 9
Der dem Vieh sein Futter gibt, den jungen Raben, die da rufen.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ 10
Er hat nicht Lust an der Stärke des Rosses, noch Gefallen an den Beinen des Mannes;
רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ 11
Jehova hat Gefallen an denen, die ihn fürchten, an denen, die auf seine Güte harren.
שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ 12
Rühme, Jerusalem, Jehova! lobe, Zion, deinen Gott!
כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ 13
Denn er hat befestigt die Riegel deiner Tore, hat deine Kinder gesegnet in deiner Mitte;
השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ 14
Er, der Frieden stellt in deine Grenzen, dich sättigt mit dem Fette des Weizens;
השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ 15
Der seinen Befehl auf die Erde sendet: sehr schnell läuft sein Wort;
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ 16
Der Schnee gibt wie Wolle, Reif wie Asche streut;
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ 17
Der sein Eis [d. h. den Hagel] wirft wie Brocken: wer kann bestehen vor seinem Frost?
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ 18
Er sendet sein Wort und schmelzt sie; er läßt seinen Wind wehen: es rieseln die Wasser.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ 19
Er verkündet [O. verkündete] Jakob sein Wort, Israel seine Satzungen und seine Rechte.
לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ 20
Keiner Nation hat er also getan; und die Rechte, sie haben sie nicht gekannt. [O. kennen sie nicht] Lobet Jehova! [Hallelujah!]

< תהילים 147 >