תהילים 147
| הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ | 1 |
Louez l'Éternel! Car il est bon de chanter à la gloire de notre Dieu! Oui, il est doux, il est beau de le louer!
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ | 2 |
C'est l'Éternel qui rebâtit Jérusalem, Qui rassemble les dispersés d'Israël;
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ | 3 |
Qui guérit ceux qui ont le coeur brisé, Et qui bande leurs plaies.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ | 4 |
Il compte le nombre des étoiles; Il les appelle toutes par leur nom.
| גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ | 5 |
Notre Seigneur est grand, et grande est sa puissance; Son intelligence est infinie.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ | 6 |
L'Éternel soutient les humbles. Et il abaisse les méchants jusqu'à terre.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ | 7 |
Célébrez les louanges de l'Éternel; Psalmodiez sur la harpe en l'honneur de notre Dieu!
| המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ | 8 |
C'est lui qui couvre les cieux de nuées. Qui prépare la pluie pour la terre, Qui fait germer l'herbe sur les montagnes,
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ | 9 |
Qui donne leur nourriture aux troupeaux Et aux petits du corbeau, que la faim fait crier.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ | 10 |
Ce n'est pas la vigueur du cheval qui lui est agréable; Ce n'est pas l'agilité à la course qui lui plaît.
| רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ | 11 |
L'Éternel a de l'affection pour ceux qui le craignent. Pour ceux qui mettent leur espoir dans sa bonté.
| שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ | 12 |
Jérusalem, loue l'Éternel! Sion, célèbre ton Dieu!
| כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ | 13 |
Car il a renforcé les verrous de, tes portes; Il a béni tes enfants au milieu de toi.
| השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ | 14 |
Il donne la paix à ton territoire; Il te rassasie de la fleur du froment.
| השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ | 15 |
Il envoie ses ordres sur la terre. Et sa parole court avec rapidité.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ | 16 |
Il fait tomber la neige comme de la laine. Et répand le givre comme de la cendre;
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ | 17 |
Il jette les glaçons comme par morceaux: Qui peut résister à ses frimas?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ | 18 |
Dès qu'il en a donné l'ordre, la glace fond aussitôt; Dès que son souffle a passé, les eaux recommencent à couler.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ | 19 |
Il a révélé sa parole à Jacob, Ses préceptes et ses commandements à Israël.
| לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ | 20 |
Il n'a fait cela pour aucune des autres nations: Elles ne connaissent pas ses lois. Louez l'Éternel!
