תהילים 147
| הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ | 1 |
Alléluiah. Psaume d'Aggée et de Zacharie. Louez le Seigneur, car le chant d'un psaume lui est agréable; puissent nos louanges être agréables à notre Dieu!
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ | 2 |
C'est le Seigneur qui a bâti Jérusalem; il rassemblera les membres dispersés d'Israël.
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ | 3 |
Il guérit les hommes contrits en leur cœur; il bande leurs plaie.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ | 4 |
Il dénombre la multitude des étoiles, et toutes, il les appelle par leur nom.
| גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ | 5 |
Notre Seigneur est grand; sa force est grande, et son intelligence infinie.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ | 6 |
Le Seigneur élève les doux; il humilie jusqu'à terre les pécheurs.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ | 7 |
Entonnez des chants de gloire au Seigneur; chantez des psaumes à notre Dieu sur la cithare.
| המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ | 8 |
C'est lui qui revêt le ciel de nuages, lui qui prépare de la pluie pour la terre; lui qui fait naître de l'herbe dans les montagnes, et du fourrage pour le service de l'homme.
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ | 9 |
Il donne la pâture aux bêtes et aux petits des corbeaux qui l'invoquent.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ | 10 |
Il ne veut pas qu'on se complaise dans la force du cheval, ni que l'on se confie dans les jarrets de l'homme.
| רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ | 11 |
Le Seigneur se complaît en ceux qui le craignent, et en tous ceux qui espèrent en sa miséricorde.
| שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ | 12 |
Alléluiah. Psaume d'Aggée et de Zacharie. Jérusalem, loue de concert le Seigneur; ô Sion, loue ton Dieu.
| כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ | 13 |
Car il a fortifié les verrous de tes portes; il a béni les fils dans ton enceinte.
| השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ | 14 |
C'est lui qui a établi la paix sur tes frontières, et qui te rassasie de fleur de froment;
| השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ | 15 |
Lui qui envoie sa parole à la terre, et sa voix court avec rapidité;
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ | 16 |
Lui qui couvre la terre de neige comme d'une toison, et verse des brouillards comme de la cendre;
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ | 17 |
Lui qui produit la glace comme des morceaux de pain: qui alors peut supporter la rigueur de la froidure?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ | 18 |
Il enverra sa parole, et la glace fondra; il exhalera son souffle, et les eaux couleront.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ | 19 |
C'est lui qui annonce sa parole à Jacob, ses ordonnances et ses jugements à Israël.
| לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ | 20 |
Il n'a point fait de même pour toutes les nations, et il ne leur a pas révélé ses commandements.
