תהילים 147
| הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ | 1 |
Louez Jah! car c’est une chose bonne. Chantez les louanges de notre Dieu! car c’est une chose agréable. La louange est bienséante.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ | 2 |
L’Éternel bâtit Jérusalem; il rassemble les exilés d’Israël.
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ | 3 |
C’est lui qui guérit ceux qui ont le cœur brisé, et qui bande leurs plaies;
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ | 4 |
Qui compte le nombre des étoiles: à elles toutes il donne des noms.
| גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ | 5 |
Notre Seigneur est grand et d’une grande puissance; son intelligence est sans bornes.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ | 6 |
L’Éternel affermit les débonnaires; il renverse les méchants jusqu’en terre.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ | 7 |
Chantez à l’Éternel avec actions de grâces, psalmodiez sur la harpe à notre Dieu,
| המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ | 8 |
Qui couvre de nuages les cieux, qui prépare la pluie pour la terre, qui fait germer l’herbe sur les montagnes;
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ | 9 |
Qui donne la nourriture au bétail, [et] aux petits du corbeau qui crient.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ | 10 |
Il ne trouve pas son plaisir en la force du cheval, il ne se complaît pas aux jambes de l’homme.
| רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ | 11 |
Le plaisir de l’Éternel est en ceux qui le craignent, en ceux qui s’attendent à sa bonté.
| שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ | 12 |
Jérusalem, célèbre l’Éternel! Sion, loue ton Dieu!
| כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ | 13 |
Car il rend fortes les barres de tes portes; il bénit tes fils au milieu de toi;
| השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ | 14 |
Il met la paix dans tes confins; il te rassasie de la moelle du froment;
| השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ | 15 |
Il envoie ses oracles sur la terre: sa parole court avec vitesse.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ | 16 |
C’est lui qui donne la neige comme de la laine, qui répand la gelée blanche comme de la cendre;
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ | 17 |
Il jette sa glace comme par morceaux: qui peut subsister devant son froid?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ | 18 |
Il envoie sa parole et les fait fondre; il fait souffler son vent: les eaux coulent.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ | 19 |
Il annonce ses paroles à Jacob, ses statuts et ses ordonnances à Israël.
| לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ | 20 |
Il n’a fait ainsi à aucune nation; et ses ordonnances, elles ne les ont pas connues. Louez Jah!
