תהילים 147
| הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ | 1 |
Praise ye the LORD: for [it is] good to sing praises to our God; for [it is] pleasant; [and] praise is comely.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ | 2 |
The LORD buildeth up Jerusalem: he gathereth together the outcasts of Israel.
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ | 3 |
He healeth the broken in heart, and bindeth up their wounds.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ | 4 |
He telleth the number of the stars; he calleth them all by [their] names.
| גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ | 5 |
Great [is] our LORD, and of great power: his understanding [is] infinite.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ | 6 |
The LORD lifteth up the meek: he casteth the wicked down to the ground.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ | 7 |
Sing to the LORD with thanksgiving; sing praise upon the harp to our God:
| המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ | 8 |
Who covereth the heaven with clouds, who prepareth rain for the earth, who maketh grass to grow upon the mountains.
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ | 9 |
He giveth to the beast his food, [and] to the young ravens which cry.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ | 10 |
He delighteth not in the strength of the horse: he taketh not pleasure in the legs of a man.
| רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ | 11 |
The LORD taketh pleasure in them that fear him, in those that hope in his mercy.
| שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ | 12 |
Praise the LORD, O Jerusalem; praise thy God, O Zion.
| כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ | 13 |
For he hath strengthened the bars of thy gates; he hath blessed thy children within thee.
| השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ | 14 |
He maketh peace [in] thy borders, [and] filleth thee with the finest of the wheat.
| השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ | 15 |
He sendeth forth his commandment [upon] earth: his word runneth very swiftly.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ | 16 |
He giveth snow like wool: he scattereth the hoar-frost like ashes.
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ | 17 |
He casteth forth his ice like morsels: who can stand before his cold?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ | 18 |
He sendeth out his word, and melteth them: he causeth his wind to blow, [and] the waters flow.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ | 19 |
He showeth his word to Jacob, his statutes and his judgments to Israel.
| לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ | 20 |
He hath not dealt so with any nation: and [as for his] judgments, they have not known them. Praise ye the LORD.
