תהילים 147
| הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ | 1 |
Alleluia, [a Psalm] of Aggaeus and Zacharias. Praise you the Lord: for psalmody is a good thing; let praise be sweetly sung to our God.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ | 2 |
The Lord builds up Jerusalem; and he will gather together the dispersed of Israel.
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ | 3 |
He heals the broken in heart, and binds up their wounds.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ | 4 |
He numbers the multitudes of stars; and calls them all by names.
| גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ | 5 |
Great is our Lord, and great is his strength; and his understanding is infinite.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ | 6 |
The Lord lifts up the meek; but brings sinners down to the ground.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ | 7 |
Begin [the song] with thanksgiving to the Lord; sing praises on the harp to our God:
| המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ | 8 |
who covers the heaven with clouds, who prepares rain for the earth, who causes grass to spring up on the mountains, [[and green herb for the service of men; ]]
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ | 9 |
and gives cattle their food, and to the young ravens that call upon him.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ | 10 |
He will not take pleasure in the strength of a horse; neither is he well-pleased with the legs of a man.
| רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ | 11 |
The Lord takes pleasure in them that fear him, and in all that hope in his mercy.
| שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ | 12 |
Alleluia, a Psalm of Aggaeus and Zacharias. Praise the Lord, O Jerusalem; praise your God, O Sion.
| כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ | 13 |
For he has strengthened the bars of your gates; he has blessed your children within you.
| השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ | 14 |
He makes your borders peaceful, and fills you with the flour of wheat.
| השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ | 15 |
He sends his oracle to the earth: his word will run swiftly.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ | 16 |
He gives snow like wool: he scatters the mist like ashes.
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ | 17 |
Casting [forth] his ice like morsels: who shall stand before his cold?
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ | 18 |
He shall send out his word, and melt them: he shall blow [with] his wind, and the waters shall flow.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ | 19 |
He sends his word to Jacob, his ordinances and judgements to Israel.
| לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ | 20 |
He has not done so to any [other] nation; and he has not shown them his judgements.
