תהילים 146

1 הללו יה הללי נפשי את יהוה׃

Min Sjæl! lov Herren!

2 אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

Jeg vil love Herren, medens jeg lever, jeg vil synge min Gud Psalmer, medens jeg er til.

3 אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה׃

Forlader eder ikke paa Fyrster, paa et Menneskes Barn, hos hvem der ingen Frelse er.

4 תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃

Hans Aand udfarer, han vender tilbage til sit Støv; paa den Dag er det forbi med hans stolte Anslag.

5 אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהוה אלהיו׃

Salig er den, hvis Hjælp Jakobs Gud er, hvis Haab er til Herren hans Gud;

6 עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם׃

som gjorde Himmelen og Jorden, Havet og alt det, som der er i dem, han, som bliver Sandhed tro evindelig;

7 עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים׃

som skaffer dem Ret, der lide Vold, som giver de hungrige Brød; Herren løser de bundne.

8 יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים׃

Herren aabner de blindes Øjne; Herren oprejser de nedbøjede; Herren elsker de retfærdige.

9 יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות׃

Herren bevarer de fremmede; han opholder faderløse og Enker, men forvender de ugudeliges Vej.

10 ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללו יה׃

Herren skal regere evindelig, din Gud, o Zion! fra Slægt til Slægt. Halleluja!