תהילים 144

1 לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃

De David, à l'occasion de Goliath. Béni soit le Seigneur mon Dieu, qui dresse mes mains à la bataille, et mes doigts à la guerre.

2 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃

Ma miséricorde et mon refuge, mon salut, mon défenseur et mon appui, j'ai espéré en Celui qui me soumet mon peuple.

3 יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃

Seigneur, qu'est-ce donc que l'homme pour que tu te sois révélé à lui, ou le fils de l'homme pour que tu tienne compte de lui?

4 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

L'homme est semblable à la vanité même; ses jours passent comme une ombre.

5 יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃

Seigneur, incline tes cieux, et descends; touche les montagnes, et elles s'en iront en fumée.

6 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

Fais briller des éclairs, et tu les réduiras en poudre; lance tes traits, et tu les troubleras.

7 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

Envoies d'en haut ta main, délivre-moi, retire-moi des grandes eaux et des mains des fils d'étrangers.

8 אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

Leur bouche a dit des paroles vaines, et leur droite est une main d'iniquité.

9 אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃

O Dieu; je te chanterai un cantique nouveau, je chanterai pour toi sur la harpe à dix cordes.

10 הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃

Tu donnes le salut aux rois; tu as sauvé David, ton serviteur, du glaive cruel.

11 פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

Délivre-moi, retire-moi des mains des fils d'étrangers dont la bouche a dit des paroles vaines, et dont la droite est une main d'iniquité.

12 אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃

Leurs fils sont comme des rejetons fleurissants en leur jeunesse; leurs filles sont arrangées et parées comme l'idole d'un temple.

13 מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃

Leurs celliers sont massifs, regorgeant de telle chose et de telle autre; leurs brebis sont fécondes, et se multiplient dans leurs pacages.

14 אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃

Leurs bœufs sont gras; leurs murs n'ont ni éboulements ni brèches; on n'entend pas de cris dans leurs demeures.

15 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃

Heureux, disent-ils, le peuple qui a de tels biens: mais plus heureux le peuple dont le Seigneur est le Dieu!