< תהילים 144 >
לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃ | 1 |
De David. Béni soit l’Éternel, mon rocher! qui enseigne mes mains pour le combat, mes doigts pour la bataille,
חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃ | 2 |
Ma bonté et mon lieu fort, ma haute retraite et celui qui me délivre, mon bouclier et celui en qui je me réfugie; il assujettit mon peuple sous moi.
יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃ | 3 |
Éternel! qu’est-ce que l’homme, que tu prennes connaissance de lui?… le fils de l’homme, que tu tiennes compte de lui?
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃ | 4 |
L’homme ressemble à la vanité; ses jours sont comme une ombre qui passe.
יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃ | 5 |
Éternel! abaisse tes cieux et descends; touche les montagnes, et elles fumeront.
ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃ | 6 |
Fais briller l’éclair et disperse-les; lance tes flèches et mets-les en déroute.
שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃ | 7 |
Étends tes mains d’en haut; arrache-moi et délivre-moi des grandes eaux, de la main des fils de l’étranger,
אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 8 |
Dont la bouche profère la vanité et dont la droite est une droite de mensonge.
אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃ | 9 |
Ô Dieu! je te chanterai un cantique nouveau; je te célébrerai sur le luth à dix [cordes],
הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃ | 10 |
Toi qui donnes le salut aux rois, toi qui délivres David, ton serviteur, de l’épée funeste.
פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 11 |
Arrache-moi et délivre-moi de la main des fils de l’étranger, dont la bouche profère la vanité et dont la droite est une droite de mensonge,
אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃ | 12 |
Afin que nos fils soient comme des plantes croissant dans leur jeunesse, [et] nos filles comme des pierres d’angle, ornementées selon le style des palais.
מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃ | 13 |
Que nos greniers soient pleins, fournissant toute espèce [de provisions]; que nos troupeaux se multiplient par milliers, par dix milliers dans nos campagnes.
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃ | 14 |
Que nos génisses soient fécondes; qu’il n’y ait pas de brèche, pas de sortie, et pas de cri dans nos rues.
אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃ | 15 |
Bienheureux le peuple pour qui il en est ainsi! Bienheureux le peuple qui a l’Éternel pour son Dieu!