< תהילים 144 >
לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃ | 1 |
[A Psalm] of David. Blessed [be] the LORD my strength, who teacheth my hands to war, [and] my fingers to fight;
חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃ | 2 |
My goodness, and my fortress; my high tower, and my deliverer; my shield, and [he] in whom I trust; who subdueth my people under me.
יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃ | 3 |
LORD, what [is] man, that thou takest knowledge of him! [or] the son of man, that thou makest account of him!
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃ | 4 |
Man is like to vanity: his days [are] as a shadow that passeth away.
יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃ | 5 |
Bow thy heavens, O LORD, and come down: touch the mountains, and they shall smoke.
ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃ | 6 |
Cast forth lightning, and scatter them: shoot thy arrows, and destroy them.
שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃ | 7 |
Send thy hand from above; rid me, and deliver me out of great waters, from the hand of strange children;
אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 8 |
Whose mouth speaketh vanity, and their right hand [is] a right hand of falsehood.
אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃ | 9 |
I will sing a new song to thee, O God: upon a psaltery [and] an instrument of ten strings will I sing praises to thee.
הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃ | 10 |
[It is he] that giveth salvation to kings: who delivereth David his servant from the hurtful sword.
פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 11 |
Rid me, and deliver me from the hand of strange children, whose mouth speaketh vanity, and their right hand [is] a right hand of falsehood:
אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃ | 12 |
That our sons [may be] as plants grown up in their youth; [that] our daughters [may be] as corner stones, polished [after] the similitude of a palace:
מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃ | 13 |
[That] our granaries [may be] full, affording all manner of store; [that] our sheep may bring forth thousands and ten thousands in our streets:
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃ | 14 |
[That] our oxen [may be] strong to labor; that [there be] no breaking in, nor going out; that [there be] no complaining in our streets.
אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃ | 15 |
Happy [is that] people, that is in such a case: [yes], happy [is that] people, whose God [is] the LORD.