תהילים 144

1 לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃

[A Psalm off] David. Blessed be the LORD my rock, which teacheth my hands to war, [and] my fingers to fight:

2 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃

My lovingkindness, and my fortress, my high tower, and my deliverer; my shield, and he in whom I trust; who subdueth my people under me.

3 יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃

LORD, what is man, that thou takest knowledge of him? or the son of man, that thou makest account of him?

4 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

Man is like to vanity: his days are as a shadow that passeth away.

5 יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃

Bow thy heavens, O LORD, and come down: touch the mountains, and they shall smoke.

6 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

Cast forth lightning, and scatter them; send out thine arrows, and discomfit them.

7 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

Stretch forth thine hand from above; rescue me, and deliver me out of great waters, out of the hand of strangers;

8 אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

Whose mouth speaketh vanity, and their right hand is a right hand of falsehood.

9 אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃

I will sing a new song unto thee, O God: upon a psaltery of ten strings will I sing praises unto thee.

10 הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃

It is he that giveth salvation unto kings: who rescueth David his servant from the hurtful sword.

11 פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

Rescue me, and deliver me out of the hand of strangers, whose mouth speaketh vanity, and their right hand is a right hand of falsehood.

12 אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃

When our sons shall be as plants grown up in their youth; and our daughters as corner stones hewn after the fashion of a palace;

13 מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃

[When] our garners are full, affording all manner of store; [and] our sheep bring forth thousands and ten thousands in our fields;

14 אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃

[When] our oxen are well laden; [when there is] no breaking in, and no going forth, and no outcry in our streets;

15 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃

Happy is the people, that is in such a case: [yea], happy is the people, whose God is the LORD.