< תהילים 144 >
לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃ | 1 |
Blessed be the Lord my God, who teacheth my hands to fight, and my fingers to war.
חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃ | 2 |
My mercy, and my refuge: my support, and my deliverer: My protector, and I have hoped in him: who subdueth my people under me.
יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃ | 3 |
Lord, what is man, that thou art made known to him? or the son of man, that thou makest account of him?
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃ | 4 |
Man is like to vanity: his days pass away like a shadow.
יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃ | 5 |
Lord, bow down thy heavens and descend: touch the mountains and they shall smoke.
ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃ | 6 |
Send forth lightning, and thou shalt scatter them: shoot out thy arrows, and thou shalt trouble them.
שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃ | 7 |
Put forth thy hand from on high, take me out, and deliver me from many waters: from the hand of strange children:
אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 8 |
Whose mouth hath spoken vanity: and their right hand is the right hand of iniquity.
אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃ | 9 |
To thee, O God, I will sing a new canticle: on the psaltery and an instrument of ten strings I will sing praises to thee.
הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃ | 10 |
Who givest salvation to kings: who hast redeemed thy servant David from the malicious sword:
פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 11 |
Deliver me, And rescue me out of the hand of strange children; whose mouth hath spoken vanity: and their right hand is the right hand of iniquity:
אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃ | 12 |
Whose sons are as new plants in their youth: Their daughters decked out, adorned round about after the similitude of a temple:
מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃ | 13 |
Their storehouses full, flowing out of this into that. Their sheep fruitful in young, abounding in their goings forth:
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃ | 14 |
Their oxen fat. There is no breach of wall, nor passage, nor crying out in their streets.
אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃ | 15 |
They have called the people happy, that hath these things: but happy is that people whose God is the Lord.