< תהילים 144 >
לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃ | 1 |
[A Psalm] of David concerning Goliad. Blessed [be] the Lord my God, who instructs my hands for battle, [and] my fingers for war.
חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃ | 2 |
My mercy, and my refuge; my helper, and my deliverer; my protector, in whom I have trusted; who subdues my people under me.
יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃ | 3 |
Lord, what is man, that you are made known to him? or the son of man, that you take account of him?
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃ | 4 |
Man is like to vanity: his days pass as a shadow.
יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃ | 5 |
O Lord, bow your heavens, and come down: touch the mountains, and they shall smoke.
ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃ | 6 |
Send lightning, and you shall scatter them: send forth your arrows, and you shall discomfit them.
שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃ | 7 |
Send forth your hand from on high; rescue me, and deliver me out of great waters, out of the hand of strange children;
אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 8 |
whose mouth has spoken vanity, and their right hand is a right hand of iniquity.
אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃ | 9 |
O God, I will sing a new song to you: I will play to you on a lute of ten strings.
הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃ | 10 |
[Even] to him who gives salvation to kings: who redeems his servant David from the hurtful sword.
פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ | 11 |
Deliver me, and rescue me from the hand of strange children, whose mouth has spoken vanity, and their right hand is a right hand of iniquity;
אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃ | 12 |
whose children are as plants, strengthened in their youth: their daughters are beautiful, sumptuously adorned after the similitude of a temple.
מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃ | 13 |
Their garners are full, and bursting with one kind of store after another; their sheep are prolific, multiplying in their streets.
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃ | 14 |
Their oxen are fat: there is no falling down of a hedge, nor going out, nor cry in their folds.
אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃ | 15 |
Men bless the people to whom this lot belongs, [but] blessed is the people whose God is the Lord.